בתשובה לדב אנשלוביץ, 02/05/04 22:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שרון זקוק לתוכנית מדינית כדי לשכנע את אנשי הפרקליטות שלא להגיש נגדו כתב אישום. אם לא תהיה תוכנית מדינית, ליבם של עדנה ארבל ומני מזוז יתקשה כאבן והוא יועמד לדין וייאלץ להתפטר. במקרה כזה, הנהגת המדינה תימסר לנתניהו. כפי שקרה בעבר, נתניהו השנוי במחלוקת יצליח לקומם נגדו את הציבור ויובס בידי השמאל. אחד ממנהיגי מפלגת העבודה יעלה לשלטון ויממש את הסכם ז'נבה, יחלק את ירושלים וימסור את כל השטחים. המסקנה - תוכנית ההתנתקות מצילה את ארץ ישראל מאסון גדול בהרבה. לא הגיוני ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, זה לעולם לא יקרה. השמאל לא יוכל לעולם להעביר הסכם שלום בישראל, כי לא משנה כמה ההסכם הוגן וראוי ומוצלח, הימין בעצם היותו אופוזיציה יפיל אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי עשה את הסכם השלום עם ירדן? (אפילו ששרון התנגד) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום עם ירדן לא היה כרוך בהחזרת שטחים. לא זכורה לי גם ההתנגדות שאתה מדבר עליה של שרון או מישהו אחר מהליכוד - ירדן תמיד היתה בלב הקונצנזוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהצבעה בכנסת על הסכם השלום עם ירדן שרון נמנע. באחד הדיונים על ההסכם הוא הביע את דעתו באופן הבא: "אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני בעד הסדר שלום עם כל מדינות ערב. בוודאי הייתי שמח לחתום ולתמוך בהסכם שלום עם ירדן. אלא שככל שחלפו הימים ומתקרבת שעת ההצבעה, אני מרגיש שלא אוכל להרים ידי בעד ההסכם הזה. והתלבטתי הרבה. יש הרבה סעיפים בהסכם, שאסור היה שיהיו בו, וסעיפים חיוניים הנעדרים ממנו, כמו: אי-קביעת הגבול בינינו לבין ירדן בקטע שבין ים המלח לעמק בית-שאן. אין אזכור על זכותנו ההיסטורית בעבר הירדן המזרחי, בארץ הגלעד, הבשן והחורן, נחלות השבטים ראובן, גד וחצי שבט המנשה. עניין הפליטים הפלשתינים והצורך ליישבם ולשקמם בארצות מגוריהם הנוכחיות איננו מופיע בהסכם. לעומת זאת, ישראל מוסרת מים, חרף מצוקתנו הקשה, ללא כל צורך. יש עוד סעיף, שפשוט אינני יכול להבין כיצד לא עמדה הממשלה על כך שהוא ייכנס להסכם, והוא: אי-הכנסת סעיף שמוציא מחוץ לחוק את ארגוני הטרור, לרבות ה"חמאס".... "כל אחד רוצה להרים ידו בעד שלום. אני בעד שלום לא פחות מאשר מישהו אחר בבית הזה, וראיתי את כל אימי המלחמות ומוראות המלחמות. אבל יש סעיף אחד, דבר אחד שאותו אינני יכול לקבל בשום פנים ואופן, והוא: מתן מעמד ותפקיד פורמלי לירדן בהר-הבית, המקום המקודש ביותר לעם היהודי. שום עם בעולם לא היה עושה זאת. שום אומה בעולם לא היתה מעזה לחשוב שיש לה זכות, בדורה שלה, לוותר על נכס היסטורי, לאומי, יהודי, שאין מקודש ממנו. רק גורם אחד העז לעשות זאת, אדוני היושב-ראש, זו רק הממשלה הזאת.... "לכן, לצערי, עם כל הכאב, כך אצביע. אדוני היושב-ראש, התלבטתי ארוכות. הרגשתי פשוט שאינני יכול להרים יד בעד הסכם שמביא לוויתור על זכותנו המוחלטת והבלעדית על המקום המקודש ביותר לעם היהודי, הר-הבית. תודה." קוצנזוס לא היה כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהסכם השלום עם ירדן הועבר שטח בערבה לידי הירדנים. ולגבי מה שאיזי כותב בדברי שרון על הר הבית בתגובה 216226 התייחסתי בזמנו במאמר שכתבתי: "האופציה הירדנית" דיון 273 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל גם מסרה את נהרים, וויתרה על זכויותיה בתל-אור (גבעה בצדו המזרחי של הירדן שעליה התגוררו לפני מלחמת השחרור עובדי חברת החשמל, ושהוכרה אאל''ט כשטח ישראלי בתכנית החלוקה). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |