|
אני לא מקבל את הגישה האומרת שהכרעה רציונאלית היא רק כזאת שניתן להגיע אליה באמצעות שרשרת הסקות דדוקטיביות מכללים מוסכמים. הגישה שלי רציונאלית במובן זה שהיא מתבססת על מודלים רציונאליים שמספקים לה צידוק ומאפיינים כלליים. אני גם לא מסכים שהגישה שלי היא גישה של "נחיה ונראה". קיימים נימוקים טובים לטובת ביצוען ואי-ביצוען של פעולות ממשל. אפשר ליצור מהנימוקים האלה טיעונים תקפים וסותרים – מה לעשות, ערכים לא ממש מצייתים ללוגיקה דדוקטיבית. באמת לא נחמד מצדם. (דרך אחרת לחשוב על זה היא שהנימוקים האלה הם "הסברים" ולא "טיעונים", אבל לא ניכנס לזה). עדיין, לדעתי, הנימוקים טובים, ובד"כ אפשר ליצור בעזרתם הכרעות סבירות.
אני לא חושב שהמסקנה המתבקשת היא שצריך מודל מינימאלי ופתוח. המסקנה, לדעתי, היא שצריך לפעול באופן הגיוני, זהיר, תוך שימוש בכשרים האנושיים שלנו להבין את ההשפעה של החלטותינו על הזולת, ולהתרחק מקיצוניות – שם באמת טמונות סכנות רבות. למרות שאני משוכנע שהכוונות שלך הן לא-פחות טובות משלי, המודל שאתה מציג כאן הוא בעיניי מאוד יומרני, בלתי-ניתן ליישום ולא מוסרי.
|
|