בתשובה להאייל האלמוני, 01/05/04 22:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תגובה עניינית? המגיב מנהל ויכוח פוליטי עם גיבורה דמיונית של שיר שאמור להישפט על פי איכותו. "נו אחרי שהשמידו אותם בכימיקלים לא נותר מה להרוג.ואירופה בנוייה מחדש אחרי ההרס ההדדי האירפי המשותף". איך הציניות הזו (מוצדקת או לא מוצדקת) רלוונטית לתחושות המתוארות בשיר? "והמשוררת לא קוראת עיתונים אירופאיים." מה זה אמור להיות? מאיפה זה בא? מאין למגיב מה המשוררת קוראת או לא קוראת? למה זה צריך לעניין אותנו? ואם זה בכל זאת מעניין את מישהו, למה בניסוח כל כך גס רוח וצורם? לו היה מתפרסם פה השיר של ארז ביטון על ביאליק, האם היה מקום לבקר את השיר במילים הבאות: "נו אחרי שהם התעצלו לעבוד הם בוכים על קיפוח. והמשורר לא שמע על אפליה מתקנת". לו היה מתפרסם פה השיר "בובה ממוכנת" של דליה רביקוביץ', האם היה מקום לבקר את השיר במילים הבאות: "נו אחרי שהם מתחברות מחדש הם בוכות על אלימות כלפי נשים. והמשוררת לא קוראת ירחוני אופנה". זה לא שאי אפשר לבקר שירים מבחינה ערכית אלא רק מבחינה איכותית-ספרותית, אבל נראה לי שלבחור הזה היה בור שהתחשק לו לכרות, והוא נטפל לשיר הזה כקרדום לחפור בו. לא מתאים. שלא לדבר על זה, שאם בביקורת על שירה עסקינן, אפשר, לכל הפחות, להקפיד על כתיב, ניקוד ותחביר. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |