 |
איני טוען, ולא טענתי, בזכות ההתאבדות. איני מוצא כל "הוד" במעשה. לא הייתי ממהר לשפוט את קרוביה וידידיה של ניב בשעת צערם - אינני יודע כיצד הייתי מגיב במקומם (מדובר כאן בהתבטאויות בכלי התקשורת), ואינני משתוקק במיוחד לדעת.
עם זאת, חלק מן הכתוב למעלה מעורר בי את אותו זעם שחוויתי לנוכח דבריו של סגל. "נטישת יקיריך בדרך כל כך אכזרית," "חוסר אחריות כלפי עצמך וכלפי הזולת." הטענה שלי כאן היא כי *אין כל חשיבות לזולת* במקרה זה. זהו מקרה שבין אדם לבין *עצמו* בלבד, והסביבה אינה שיקול, ואסור לה שתהיה. אם הסיבה היחידה להשארותי בחיים היא "חוב" כלשהו שאני חייב לחברה או לזולת - טוב מותי מחיי.
(ניר יניב; פורסם הרגע באייל הקורא יבדל"א)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש