בתשובה להאייל האלמוני, 21/04/04 7:46
טענה רטורית מתגרה ועקרה 215218
אורי פז • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 28/4/2004, 21:13
את המענה לטענתך העקרה תמצא במכתב הבא למערכת עיתון "הארץ":

"שאלה רטורית ומתגרה", (הארץ, 26,4,04)

נאום שר המשפטים יוסף לפיד בבירקנאו ביום השואה, כנציג ממשלת ישראל ל"מצעד החיים", נסב סביב שלוש שאלות ששאל בזה הסדר: היכן היה האלוקים, אלוקי ישראל, עת נטבחו מיליוני עמו הנבחר? היכן היו אומות העולם, שידעו את אשר מתחולל ולא נקפו אצבע להשמדת מכונת ההרג הגרמנית? היכן היה ה"אדם" - הגרמני המתורבת, שומע בטהובן וקורא גתה - עת נלקחו שכניו, בני תרבותו והובלו להורג?
השר לפיד אינו חשוד באמונה בהשגחה פרטית מצד האלוקים, וממילא לא היה מצפה כלל להתערבות משמים. לכן שאלתו הראשונה היתה בהכרח רטורית ומתגרה, ונדמה שכוונה לשלול את אמונתם של המאמינים בקרב אלפי הנוכחים, רובם בני נוער מהתפוצות.
אני מציע שנתמקד בשתי השאלות האחרות - שניקח אחריות על עצמנו ונדרוש אחריות מאחרים. זה מה שדורש הקב"ה מהמאמין, וזה כל מה שיש לו ללא-מאמין.

מרדכי הורוויץ-קהת
ירושלים
טענה רטורית מתגרה ועקרה 215282
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לאורי פז יום ה', 29/4/2004, 8:26
איך זה עונה? לא הבנתי. לנרצחים לא הייתה עוזרת שום אחריות שהם לוקחים על עצמם, וניתן היה לצפות, אם קיים האל שהם האמינו בו, שהוא יעזור להם. אחרת, אולי אין זה אל שיש לסגוד לו, אלא לבוז לו.
טענה רטורית מתגרה ועקרה 215327
אורי פז • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ה', 29/4/2004, 11:00
פתיל המתחיל בתגובה 209971
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש והצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות