|
מעשה באותו יהודי שנטרפה האניה בה הפליג, והיה נפלט אל חופו של אי בודד בלווית שש ריבות. מניה וביה התקינו לעצמם "סידור": בכל אחד מימות השבוע היה מספק עונתה של עלמה אחרת, וביום השביעי שבת וינפש. מקץ שלושה מנייני ירחים, נפלט אל החוף אברך נוסף. "שהחיינו!" קידמו היהודי בעליצות, "הבה נחלוקה בעומס: שלוש לי ושלוש עליך". "שש הייתי להיות בעזרך" משיבו האברך, "אולם דא עקא שלועט במפלט 1 הנני". "חרבּוֹן!" נאנח היהודי, "הנה הלכה גם השבת..."
וכיצד? ובשל מה זה? ואיך?
שלמקרא תגובתך נאנחתי אף אני: "שיט, הנה ירדו עוד שני נוירונים מה-RAM".
1 הברקה מקורית או פלגיאט בלתי מודע?
|
|