 |
כמובן, אין רע ביוצרים שחושבים שמה שהם עושים הוא רב-ערך, אין בהכרח רע גם בכך שהדבר יתבטא ביצירות, וסביר שהרבה מיצירות המופת בהיסטוריה הן כאלה.
בעצם לומר "מלא מעצמו" הוא לומר "חושב שהוא רב-ערך", בצירוף לאמירה ערכית שלילית על כך. כמו ש"אמיץ" ו"פזיז" אומרים בערך אותו דבר מבחינת ניתוח המציאות, אבל אחד מהם נותן לתיאור ערך חיובי ואחד שלילי.
נכון שאם אנחנו מאוד מעריכים יצירה, וחושבים שהיא באמת רבת-ערך, לא יפריע לנו שגם היוצר חושב כך; אולי בכלל לא נשים לב. אבל אם היצירה נראית לנו חלשה, פער כזה כן עלול לקפוץ לעין. ולמעשה, זה אפשרי גם אם היצירה בינונית, ואפילו סבירה.
השורה התחתונה היא, אכן, ש"חלף עם הרוח הוא מלא מעצמו" הוא לא הסבר למה הוא סרט חלש; בערך ההפך: הוא סרט (די) חלש, ולכן קופץ לעין שהוא מלא מעצמו; ואין לי הסבר מיידי למה הוא די חלש.
אבל אם יצירה מבטאת תחושת רוב-ערך, אולי נטל ה"הוכחה" אינו על המקטרג - להראות שהיא חלשה - אלא על היוצר והמסנגר - להראות שבאמת יש בה ערך רב. הסבירו לי אתם (אנשי-קש יקרים) מה דגול כל כך ב"חלף".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש