בתשובה להדר אבירם, 21/04/04 20:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בקהילה הפגנית, בעיקר האמריקאית, יש אחוז גבוה מאוד של משפחות או מערכות יחסים פוליאמוריים. כל מי שאני מכירה טוען לחיים מאושרים להפליא. העניינים נראים קצת אחרת אם מכירים אותם לעומק, ואת הסיבות שהובילו אותם לבחור באורח חיים שכזה. דעתי בנושא היא שמדובר בפתרון הבריא ביותר עבור אנשים שנמצאים בשלל מצבים נפשיים ורגשיים לא בריאים. כיוון שלענף הפסיכולוגיה ולחברה האנושית בכלל אין את הפתרון לכל המצוקות הרגשיות, המשפחתיות והמיניות האנושיות, אני מתקשה לשפוט אנשים שבחרו בפוליאמוריה כפתרון שבכל זאת יאפשר להם לחיות חיים מלאים. מצד שני, זה לא בדיוק סוג הנישואים או המשפחה האידיאלי בעיניי, ונראה לי שעדיף מראש להיות אדם בריא ולא להזדקק לפתרון פוליאמורי לבעיה כלשהי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מקבלת, ככל שהדבר אמור באנשים הספיציפיים האלה שבהם שתינו נתקלנו אישית (מבחינה אנקדוטלית, מה שראיתי שם דומה מאוד למה שאת ראית). אבל שתינו ראינו את התופעה הזו בקבוצת אנשים מאוד מסויימת, עם מאפיינים מאוד מסויימים, והייתי נזהרת מבניית מדיניות על בסיס זה, במיוחד כשהשלכותיה מחוץ לקבוצה האמורה בלתי צפויות. במיוחד לאור השותפות הפוטנציאלית הלא-נוחה בין הפוליאמורים וקבוצות דתיות דכאניות, שאת מנגנוני ריבוי הנשים שלהם לא בטוח שהפוליאמורים היו רוצים לקדם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |