 |
|
 |
||
|
||||
 |
דוב, בהמשך למאמרך: קראתי עכשיו מאמר של יוסי ביילין בניו יורק טיימס במדור הפובליציסטיקה של העיתון (שנחשב למדור הבעת הדעות החשוב ביותר בעתונות האמריקנית ואפשר בשבעולם כולו) וממש רתחתי. הוא עבר את הגבול, אחמד טיבי כבר נשמע יותר טוב. המאמר שלו נדוש לחלוטין, אין בו שום חידוש, אבל בעיתוי הנוכחי הוא ממש מהווה פגיעה בתדמיתה של ישראל. מספר פנינים מהמאמר: א. תזכורת והדגשה על כך שאנתיפדת אל אקצה פרצה כתוצאה מביקור שרון בהר הבית. ב. ביילין מספר שנפגש עם ערפאת שאמר לו שבעצם הוא הסכים ומסכים לתוכנית קלינטון בהסתייגויות קלות, משמע, זה רק העקשנות הישראלית, של שרון בעיקר, שמונעת את התקדמות תהליך השלום. ג. לפי ביילין המכשול היחיד לשלום הן ההתנחלויות - זכות השיבה היא לא בעייה כמעט, שכן, לדבריו, כבר הגיעו להבנה סבירה בעניין זה בטאבה. כל המאמר נושא אופי של קריאה נרגשת לשכנע את הישראלים בנחיצות השלום, כאילו הפלסטינים כבר בשלים לגמרי לפשרה מדינית, כאילו לא יורים עלינו ומניחים פצצות, כאילו אין תנזים, אין חמאס, אין חיזבללה, כאילו ערפאת מדינאי מכובד וכו', כאילו כל מה שצריך בשביל שיהיה שלום זה שהישראלים יבינו שהשלום הוא אינטרס שלהם ויחליטו לעשות אותו. מי שרוצה לקבל בחילה מוזמן לקרוא: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי לראות מי מהישראלים שיסכים לאיזשהו ביטוי או הכרה בזכות השיבה. עד כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי, אתה טועה. בתקופה האחרונה אני נוכח בדינמיקה במחנה השמאל אשר מובילה להסכמה לויתורים בנושא זכות השיבה כ''תנאי הכרחי להשגת הפיוס ההיסטורי ושלום אמת''. כרגע עמדה זו מאומצת רק על ידי השמאל הרדיקלי (נוסח אורי אבנרי) אולם היא מחלחלת לאיטה גם לשמאל המתון יותר, ובסופו של דבר (כמו בענין ירושליים)סופה שתקנה אחיזה בשכבות רחבות בחברה הישראלית. למעשה, בבסיס קבלת זכות השיבה עומדת המגמה הפוסט ציונית המתפשטת. יותר ויותר ישראלים תופסים את הציונות כגזענית ולא מוסרית, ועל כן אינם מתנגדים לכך שבעקבות כניסת מאות אלפי פלסטינים לשטח ישראל יבוא קץ לאופיה היהודי-ציוני של מדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, אבל אני מבחין במגמה של תזוזה 'ימינה' באוכלוסיה, כיוון שאין בידי או בידך נתונים אמפיריים וכנראה שגם לעולם לא יהיו, אי אפשר לקבוע אם אני או אתה "צודקים" או "טועים". ניתן רק להעריך את הסבירות על פי התחושות וההערכות שלנו לגבי מה שקורה. האם אתה בטוח שרוב הישראלים יסכימו כיום לחלוקת ירושלים? לנסיגה מרמת הגולן? לאחר התקופה האחרונה אני לא בטוח, לא כל שכן מתן זכות השיבה. אני באמת מצטער, אבל כמצביע מר"צ וכשמאלן אני השתכנעתי באופן סופי שמר עראפת ועמו לא רוצים שלום כלל אלא רוצים אותנו בתוך הים. ולא רק אני חושב כך. צר לי לקבוע שתהליך אוסלו הסתיים בכשלון, אני לא יודע במי תלוי האשם, אבל כשלון זה סתם את הגולל (לפחות בתקופה הקרובה) לוויתורים נוספים לפלסטינאים. לא כל אופנה בחוגי השמאל הקיצוני מחלחלת לציבור הרחב, חלוקת ירושלים היתה אז מעשה פוליטי הגיוני *אם* הפלסטינאים היו ממשיכים בקיום ההסכמים והציבור הכיר בכך, נסה לגרום לו להכיר בכך כעת, לאחר המאורעות הנוכחיים. השמאל הקיצוני היה קומוניסט/סוציאליסט קיצוני מאז היווסדו, וראה איזה פלא, המדינה הופכת ליותר ויותר קפיטליסטית, לעיתים קורים דברים שהשמאל הקיצוני לא רוצה בהם. לאור הדברים האמורים לעיל, אני משער שבסבירות גבוהה מאד שרוב הציבור בארץ, ידחה לחלוטין את זכות השיבה. כיוון שנכונות הציבור לוויתורים ירדה מאד וכמו כן לא תמיד הוא מושפע מהדעות של השמאל הקיצוני. נסה לשכנע אותי, אדם חושב בעל נטיות 'שמאלניות' שזכות השיבה תשפר את מצבי. אם תצליח, אולי יהיה לך סיכוי לשכנע את כלל הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק כי בקרב רבים בציבור (וביניהם אני) עלתה מאוד רמת החשדנות והאיבה כלפי הפלסטינים וכוונותיהם. אך שים לב ל"דינמיקת הכרסום הזוחל". נושאים שבעבר היו בלב הקונצנזוס הישראלי, או לפחות קרובים ללב הקונצנזוס, הפכו להיות נחלת הימין הקיצוני. בין נושאים אלו ניתן למנות את ירושליים, רמת הגולן, ההתנחלויות (אם כי הן אף פעם לא היו ממש במרכז הקונצנזוס), וכהנה וכהנה. אני סבור דווקא שמסיבות שונות ומורכבות (שאני מוכן לפרטן במועד מאוחר יותר) האופנות השמאליות-ליברליות (להבדיל מהאופנות הסוציאליסטיות) כן מחלחלות ומדביקת בסופו של דבר את כלל האוכלוסיה. לפיכך, לא אתפלא אם בשוך הקרבות ובתאוצת המו"מ שיבוא במהלך/תום העימות הנוכחי, תהיה הסכמה ציבורית לוויתור כלשהו בנושא זכות השיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האופנות מחלחלות כי הן הגיוניות ובסופו של דבר נכונות וייטיבו את מצבו של כלל הציבור: לפנות התנחלויות, פשרה בירושלים ופינוי רמת הגולם היו הגיוניות, נכונות וטובות לתקופה שלפני המאורעות האחרונים. מישהו חושב ברצינות, לאחר מה שקרה לתת לפלסטינאים שליטה במקומות הקדושים ליהודים? מישהו יתן להם שטחים נוספים וסמכויות נוספות לאחר שראינו את ההפצצה על שדרות? הטענה הבסיסית שלי היא שכיום *במצב הנוכחי* אין נכונות בציבור הישראלי לפשרות כלשהן לטובת הפלסטינאים ולטובת תהליך השלום. זכות השיבה היא קזוס בלי, בניגוד לירושלים שפשרה בה לא היתה משנה את *מהות* מדינת ישראל, מתן כניסה למאות אלפי פלסטינאים לתוך תחומי מדינת ישראל המוכרת היא גזר דין מוות למדינה היהודית. והרוב המוחץ של הישראלים לא יוותר לעולם על הדומיננטיות במדינה שלו. גם אני לעולם לא אסכים לוותר על הדומיננטיות של הלאום שלי במדינה זו, מצידי, עד כמה לא פוליטלי קורקט שזה נשמע, הפלסטינאים יכולים ללגום מהים של עזה, לעולם לא אכניס אותם למדינה שלי. ועוד לא דיברתי על בעיות הבטחון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרת את הדגשת הקשר שעושה ביילין בין ביקור שרון בהר הבית ואינתיפדת אל אקצה. ובאמת לבד מהדוגמה שהבאת, אני זוכר בשנים האחרונות מספר פעמים את ביילין חוזר וטוען שאינתיפדת אל אקצה היא תוצאה של ביקור שרון בהר הבית. אבל ביום שישי האחרון נדהמתי לשמוע בטלוויזיה (בדברי פרשנות שליוו את הלווית ערפאת) ממש מפיו של ביילין משהו הפוך לחלוטין. הוא אמר בפרוש שאינתיפדאת אל אקצה הייתה פורצת גם ללא הביקור הזה, וסיפר שברגותי (זה שיושב אצלנו היום בבית סוהר בעוון רצח), אמר לו מספר שבועות לפני פרוץ האלימות שדבר כזה עומד לקרות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |