 |
אני מכירה באופן אישי חייזר אחד, חייזר בעל אמונה עמוקה וחזקה באלוקים. לפני שנים ארוכות, החייזר הזה עבר מין תקופה בה ראה עצמו כמטיף ונביא ומוכיח בשער (גם כיום, אבל זה היה, באותם ימים, מין התקף אמוק קטן), ואז ניבא לי כל מיני פורענויות מחרידות שימטיר האל על ראשי עקב חטאיי ומינותי. מאחר ובאותם זמנים סגנון הלבוש שלי נראה לו, לחייזר, בלתי צנוע וחושפני, אחת הנבואות החביבות עליו במיוחד היתה כי במהרה אלקה בסרטן השד ושדיי ייכרתו מעלי (בתיאוריה החינוכית האדלריאנית מקובל היה פעם, אגב, לקרוא לעניין הזה - "שיטת העונש הטבעי").
חלפו כחמש עשרה שנים והשבוע נזכרתי בתקופה ההיא ובמוראותיה, ואומר אל החייזר:
הנה, עיניך הרואות - שום איום מאיומיך לא נתקיים, ואף האהובה שבנבואות לא נתגשמה וציציי טרם נטשוני, הגם שזויתם נשתנתה קמעא וכיום הם מתקשים מעט להביט תדיר השמימה. אולי כל זה מראה כי אמונתך אינה מבוססת כל כך, כי אינך יודע את רצון האל ואף אינך יכול לדעת לבטח כי האל אכן קיים.
החייזר, בענות רוחו כי רבה, סירב בתוקף לבדוק את זוית העניינים שעל הפרק, אם כי הדבר הוצע לו בנתיבות שלום (ולמטרות מחקריות טהורות), ובמקום זה זעק, בחרון אפו:
איך את מדברת דברי בלע כאלה??!! איך את לא פוחדת שיקרו לך דברים נוראים ואיומים??!! האמונה שלי לא מבוססת???!!! הרי את צריכה לבכות מאושר ומשמחה שהשי"ת ריחם עלייך והחליט, בכל זאת, למרות הכל, לא להעניש אותך!!!!
טוב, אל תאמיני, אבל זהו סיפור אמיתי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש