 |
כמה מהר מיתדרדרים (מלשון דרדר) אנשים טובים ואינטיליגנטים לסימנטיקה וצביתות, שעה שהתוכן כבר מעוקר בקרבם, והדבר מזמין את המסקנה שמלכתחילה הדיון ניצת בהם רק מתוך הצורך להרהיב חוכמה או ידע. אנא - הרחיקו מסקנה זו בכוחכם. כי אם כך, חבל, משום שבתוך מה שכולנו מכנים בדיון זה "אנושות" , או יישות חושבת (ולא בוהה, חלילה), קיימים למעשה אחוזים מעטים של בני אדם בעלי כושר חשיבה מן הסוג שכלפיו הצבענו, וכאשר אתם הכותבים נכללים בתוכו (וכך אני בהחלט סבורה) - בזבוז הוא לטפול סימנטיקות ונכון יותר לבדוק כיצד מילים נקשרות למוסר כולל ואמיץ יותר, שחובק גם ייצורים שאינם רק בני מיננו, כי ברור לנו שלמילים יש כוח, ואנחנו הרי מבקשים להשפיע על קוראנו, והאם לא ביקשנו להשפיע לטובה? ואם כך, את טובתו של מי אנחנו מבקשים? האם רק את טובתנו שלנו? (פורקן מילולי ולא יותר?) או האם אנחנו נושאים מסר במילותינו?
פירושו של מוסר (כולל ואמיץ יותר), עבור אנשים חושבים כמותכם הוא, בראש ובראשונה להישמר ממסקנות (כמו רייקנות תודעתם של הקופים וכו') ובעיקר לא למסקנות שחוקות, שמרניות, שכל חריגה מהן נחשבת ל"פייטנות" נשית, מוכת רומנטיקה.
אז כאמור - זעמי תמיד נחמץ יותר על אנשים אינטיליגנטיים, על שאינם משתמשים בשכלם על מנת לחדש, על מנת להיטיב את מצבו של האדם והעולם, והם סובבים במעגל סגור, שמשמר את הסדר הקיים, ובעיקר את מערכת האגו האינטלקטואלי שלהם, אשר, ביטויו החלקלק והסוציאלי ביותר הוא המריחה החמימה, המסוכנת הזו:
"הו, א-נ-ח-נ-ו, בני האדם, ייצורים נעלים. אלה ש-ש-ם, כל כך אטומים ובוהים, הנה, תראה, הוא לא יכול אפילו לדבר, לזכור שלוש משמעויות ברצף או להסיק מסקנות בשפריץ לינארי. נו נו, מותר ל-נ-ו להשמיד אותו. לא. רגע, אם הוא כבר פה, בוא ננצל אותו לתועלתנו - הביאוהו למעבדה ונבדוק את הנוירונים במוח שלו, הוא בכל זאת קצת דומה לנו, אולי נוכל להסיק ממנו מסקנות מדעיות. אה ולא, אין כל צורך להישתמש בחומרי הרדמה או משככי כאבים כשאתם פותחים אותו. בוא נחסוך בעלויות.
ואם אני כבר כאן: www.isav.org.il
יום טוב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש