|
||||
|
||||
מדוע תפיסת אזורים מהם יורים במרגמות על ישובים אזרחיים ממדינה שכנה הוא "תגובה מוגזמת ?" היו לאחרונה רגעים שבהם התבטאויות של בוש והממשל החדש שלו גרמו לי לחשוב שאולי שינו האמריקאים את צורת מחשבתם לגבנו, אך נראה שדבר לא השתנה. דוקא ברגעים הקשים ביותר אצלנו ינסו כמיטב יכולתם לקשור ידנו לאחור. בדיוק כפי שהיה עם קום המדינה.(את זה הוספתי עבורך, שמעון, להראותך שלא שכנעת אותי . . .) |
|
||||
|
||||
שלום דוב, א. לעניין כשלעצמו: איני חושב שתגובתו של צה"ל היתה מוגזמת. ב. דרכיה של הדיפלומטיה תמיד עקלקלות. למשל, האמריקנים התנצלו בשבוע שעבר בפני הסינים על תקרית מטוס הביון, אך מרגע שהגיעו טייסיהם למקום מבטחים הם שינו לגמרי את הטון (והעיתונות שלהם ממש יורדת על הסינים.) ג. היה פעם פילוסוף יווני שאמר שאי אפשר לחצות את אותו נהר פעמיים (זנון כמדומני). בחוג להיסטוריה שבו למדתי שמעתי לא אחת את האמירה הבאה: אחד מתפקידיו העיקריים של ההיסטוריון הוא להפריך אנלוגיות כוזבות. יחסי ישראל-ארה"ב ב-1948 אינם דומים כלל ועיקר ליחסים של 2001, שלא לדבר על כך שהמבנה הגיאופוליטי הכלל עולמי השתנה. (חשוב למשל על יחסינו עם הצרפתים לפני 1967 ואחרי 1967, משהו השתנה, לא?!) שמעון |
|
||||
|
||||
לא טענתי שיחסם המסורתי של האמריקאים אלינו גרוע מיחסם של ארצות המערב האחרות. אמריקה יחסית לאחרים היא כמעט מל"ו צדיקים, אבל דווקא בגלל זה אני נוהג להתייחס דווקא אליה, כי אם אשכנע בקשר אליה, אצל מדינות המערב האחרות הדבר יהיה בבחינת קל וחומר. צרפת אכן שנתה את יחסה אלינו ב 67, וכדאי לזכור את הרגע המדויק שבו זה קרה: בשעתנו הקשה ביותר, כאשר קיומנו עמד בסכנה גדולה, ועדיין לא היה "כיבוש". כזכור מצא דה גול אז לנכון להקפיא מסירת מטוסים ואוניות שכבר שולם עבורם. הוא היה ממש בסדר כמו האמריקאים ב 48: הטיל אמבגו על שני הצדדים. לא רק עלינו. אם תגיד לי שהוא עשה זאת בגלל שכעס מאד על ברית המועצות, או תפתיע בסיבה לגמרי חדשה שכלל לא חשבתי עליה, יקשה עלי לקבל זאת. גם אם תראה לי מסמך שבו דה גול עצמו אומר שזאת הסיבה אחשוב פשוט שאינו דובר אמת, והמסמך לא מוכיח דבר. ישנה היום נטייה לראות את היחס העוין של המערב אלינו כנובע מהגנת החלש, כתמיכה "בכבוש" וכדומה. אני, מה לעשות, שמרני, ועדיין תומך באמירה הותיקה: "העולם כולו נגדנו". אני גם קושר את העוינות הזאת לסיבה לאותם אירועים מלפני ששים שנה שאנו מזכירים לעצמנו הערב את היותם. גם אז היו "הרעים" אירופים מן המתורבתים ביותר. אני רוצה עכשיו לחזור לאירועי ימינו, להעלות עניין קצת אחר, ולהצביע על מחדל מסוים במעשינו. אתה עצמך אומר שפעולת צה"ל האחרונה לא הייתה מוגזמת. זה שאדם חשוך כמוני חושב כך זה ברור, אבל אם אדם כמוך גם כן חושב כך, בודאי אפשר יהיה לשכנע בכך את יהודי ארצות הברית וחלק מדעת הקהל שם. צריך לעשות עבודת הסברה גדולה. צריך להוציא את יהודי ארצות הברית לרחובות כדי שישפיעו על הממשל שלהם להבין את הדבר הפשוט הזה. ייתכן ושימת דגש גם על כך והשקעת אנרגיה בכוון הזה, תטיב במידת מה את מצבנו בעולם. ממש לפני הכניסי דברים אלה קראתי למעלה את דבריך על הראיון עם ביילין. כן. לכך בדיוק התכוונתי. . . |
|
||||
|
||||
ג. היה זה הרקליטוס, לא זנון. אם זנון היה מתיחס לסוגיה, אני מניח שהיה טוען כי אי אפשר לחצות אף נהר, אף פעם (''קודם נראה אותך מגיע לאמצע הנהר...''). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |