 |
גם אני התחלתי ללמוד צרפתית בגיל 24. גם בקצב איטי. אני מעריך את הכשרון שלי בקצת מתחת הממוצע הטכניוני (אנשים צוחקים עלי כשאני אומר את זה, ואני יכול להבין אותם; אבל אני יודע בבטחון שההישגים שלי היו בערך הממוצע הכיתתי, וההשקעה שלי גדולה בהרבה). לקח אי-אלו שנים, אבל הגעתי למצב שאני מרגיש די נוח בצרפתית (עדיין צריך מילון בשביל לקרוא טקסטים רציניים, אבל יכול לעשות זאת במהירות סבירה; לא יכול בשליפה לדבר שוטף ולהבין דיבור, אבל אם תזרוק אותי בצרפת אז אחרי שבוע-שבועיים יהיה בסדר). כך שהתשובה שלי היא - כמעט בטוח שאתה יכול; סביר שזה לא יהיה קל (וכן, אם היינו מגיעים לזה בגיל יותר צעיר היה לנו הרבה יותר קל - אבל פחות מספק). כמו עם גמילה מעישון, בעיית המפתח היא ההתמדה: האם תצליח להמשיך לתרגל ולנסות להתקדם גם אחרי שנגמרים הקורסים באוניברסיטה. אני מנחש שכמעט כל מי שלמד איתי בטכניון לא עשה זאת, וכבר שכח כמעט הכל. אצלי זה דרש פיתוח של מתודולוגיה שלמה, איך ללמוד לבד, והקצאה מכוונת של זמן, על חשבון דברים אחרים.
מצד שני, זה הזמן לבשר בצער שאני כנראה נוטש את הנסיון רב-השנים שלי ללמוד יפאנית; זה פשוט לא הולך לי בלימוד-בעצימות-נמוכה, ואין לי זמן ומוטיבציה ליותר מזה. אני מוכן להסתפק בהתקדמות בקצב איטי ככל שיהיה, ובלבד שאני אלמד עם הזמן יותר ממה שאני שוכח... וזה לא קורה. גם ברוסית מצבי גבולי. עם צרפתית (וגרמנית ואיטלקית) הלך לי יותר, בגלל הדמיון לאנגלית מן הסתם. Bon chance!
1 אין חכם כבעל הנסיון, אמר השפן ונכנס למעבדה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש