בתשובה לa.m, 15/04/01 16:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הגמשת מוסד הנישואין, האם אכן כולנו נהיה מרוצים? את מניחה כי רוב האנשים מעוניינים להתחתן מכל מיני סיבות, אך מודעת לבעייתיות של יחסים לא שוויוניים בין איש לאישה בחתונה דתית, בין איש לאיש בזכות לחתונה (האחד אוהב נשים והשני אוהב גברים) וכו'. האם גמישות היא הפתרון? לכאורה, כן. תן לכולם להתחתן כאוות נפשם, והנח לחריגים ליהנות מיחס שווה, ואז אין נפגעים. האמת היא שגמישות במוסד הנישואין, קלות הגירושין, וכו' עלולה לערער את המוסד כולו. אם נניח כי גירושין לא יהיו כה מסובכים מכיון שמגמישים את הסטנדרטים, הנישואין הופכים פחות למאיימים וגם פחות כופים כלפי אלה ה'כלואים' בהם. אך האין כל מטרת הנישואין התחייבות ארוכת טווח, הכוללת מחיר יקר על הפרתה? הרי אם קל להתגרש, הנישואין הופכים למחוייבות קטנה יותר, דבר הפוגע באלה המעוניינים במוסד כזה על מנת להוכיח (לאחר או לעצמם) את רצינותם - שהרי מה הבעייה לקבל על עצמי התחייבות קלה להפרה? התוצאה עלולה להיות לאו דווקא מספר גדול יותר של נשואים (שצפוי עקב 'הקלת' המעמסה שנוטלים על עצמם), אלא אולי הפוך - לרבים הנישואין ייראו פחות חשובים ולכן פחות יטרחו לקיימם. אין לי נתונים בדוקים וקישור סיבתי, אך תופעה מעין זו נצפית באירופה, בעיקר הצפונית. בהולנד למשל (ונדמה לי שעוד יותר, בסקנדינביה) אחוז הנישואין נמוך במיוחד, ויורד בהתמדה. אנשים חיים ביחד, מגדלים ילדים, אך לא ממהרים להתחתן. אולי טוב שכך, אך זו טענה *נגד* הנישואין. אם מטרתך לכבד את רצון הרוב, ולשמר את המוסד, אולי צריך לשמר גם את קשיחותו, אחרת יישאר כלי ריק וחסר משמעות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא יתגמש אמנם לא כולם יהיו מרוצים כמו שכתבתי, אבל תהיה פשרה- כל אחד יקבל מעט ויתן מעט. אמנם יכול להיות שיהיו זוגות שיעדיפו לא להתחתן, אך לעומת זאת יכול להיות שדווקא זוגות אחרים *כן* יתחתנו אחרי שהם יראו שהמדינה לא נכנסת לחיים שלהם. ואני לא יודעת עד כמה זה רע שלא כל זוג צעיר, שיכול להיות שמערכת היחסים שלו בכלל לא תחזיק מעמד, רץ להתחתן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |