|
||||
|
||||
למרות ש: 1. הבטחותיו של בוש אינן מכילות כמות ושמות, כלומר אי אפשר להבין מהן אם יתמוך בהישארות אריאל, למשל, במתחומי מדינת ישראל, ומבחינה זו הן דומות להכרת ערפאת במדינת ישראל בהסכמי אוסלו, הכרה שלא מדברת כלל על גבולות ומהות יהודית של המדינה הזאת. 2. בעצם אין בהן חדש. בפסגת קמפ דויד, הביא ברק הצעות שכוללות גופי התיישבות גדולים, בתמיכת קלינטון. 3. הבטחות נשיאותיות כפי ששמעתי אחר הצהריים ברדיו מבקי בעניין אין להן כל ערך, והן ניתנות להיות מופרות לא רק ע"י הנשיא הבא אלא גם ע"י הנשיא נותן ההבטחה מבלי שיפגע בכך בחוקי ארצות הברית (האיש הביא המון דוגמאות מהעבר להבטחות נשיאויות שהופרו). למרות זאת, הצהרות הנשיא הן מעל ומעבר למה שצפיתי שיקבל אריאל שרון בביקורו. באופן פרדוכסאלי, דווקא התמיכה הזאת בראש ממשלת ישראל, היא מבחינתי ציון דרך בעוד צעד מטה, לכוון רע. בדיוק כמו הדחקותו של שרון לראש מפלגת הימין הגדולה. (אירועים שלא היו חייבים לקרות אבל באופן גורלי קרו בכל זאת.) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |