 |
מסורת "המאגיה הגבוהה" המערבית שהתפתחה בימי הביניים המאוחרים ובתקופת הרנסנס פיתחה מערכת של סמלים המהווים אמצעי ל"עבודה הגדולה" (The Great Work) - אקטים מאגיים ופולחניים שעושה האדם על מנת להתקרב לאלוהות.
המאגיה הגבוהה כן עושה קשר בין סמלים מן הקבלה לבין קריסטלים. (היא גם מכניסה למשוואה סמלים נוצריים, סמלים פגניים, תופעות טבע, כוכבים, צבעים, אלוהויות פגניות, שדים נוצרים, צמחים, ועוד מיליון ואחד דברים).
העיוות מתחיל כאשר יוצאים מתחום הסמליות והריטואל ומייחסים קשר בין כל הדברים הללו במישור המעשי והגשמי. אז כן, על פי המאגיה המערבית יש קשר אלוהי בין קריסטל מסוים לשם קבלי מסוים, אבל הקשר הזה הוא לא "אנרגטי", אלא דתי. הוא כלי שמסייע למאמין בעל צורת פולחן מסוימת מאוד להשיג את המטרות הדתיות שלו.
אנשי הניו-אייג' לרוב מוציאים מהעניין את הדת, ולעיתים אף את אלוהים (על צורותיו השונות). כשהמטרה הדתית (להתקרב אל האל) נעלמת מן העין, הכלים להשגת המטרה הופכים נבובים, התכלית ההגיונית של השימוש בסמלים אובדת, ו"סלט" גדול נוצר.
אני תוהה אם המילה "אנרגיה" במובן הניו-אייג'י היא לא בעצם תחליף מודרני מתוחכם לאלוהים. אני מכירה כמה אנשים "רוחניים" המעידים על עצמם שהם אתאיסטים מוחלטים. הם בסך הכל "מרגישים אנרגיות".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש