|
||||
|
||||
תודה, ממש מסקרן. מה שלא מסתדר לי פה הוא הקשר בין "אזוטריקה ביהדות" ל"תרופה לכל המחלות", משולש ברמודה, כוכבי שביט וכאלה. גם בתור טפל אלו נשמעים לי עיסוקים קצת לא שגרתיים עבור רב. יש עוד כאלה? |
|
||||
|
||||
בגמרא מובא סיפור על רבי יוחנן שנסע בספינה ולקח איתו צידה לכמה ימים מעבר לזמן ההפלגה המתוכנן; לשאלת תלמידיו, הסביר רבי יוחנן שישנו כוכב שעולה אחת לשבעים שנה ומטעה את הספנים. באופן שטחי, אפשר לפרש את האמירה הזו כציון העובדה שהספנים עשויים לשגות; באופן עמוק יותר (שלא אכנס אליו כאן) אפשר להסביר מה בא הסיפור הזה ללמד אותנו (בדרך כלל סיפורי מעשיות של חולין לא שרדו את עריכת התלמוד על-ידי רבינא ורב אשי). גישתו הרב בא-גד במקרים כגון זה היא לטעון שרבי יוחנן גילה ראשון את השביט של האלי. |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד, הרב בא-גד לא המציא את הגלגל. ככל הידוע לי, הרב אירח פעם בישיבתו סמינר עיוני של מרכז ''ערכים'' לאקדמאים. שם שמע לראשונה מפי המרצים את החלק הארי של גילויי המדע שבתורה (בעיקר בתלמוד), אותם החליט להעלות על הכתב ולהפיץ ברבים ללא כוונות רווח בספריו עבי הכרס. |
|
||||
|
||||
מניין המידע הזה? אני חושב שזו השמצה (אם כי לא ברור של מי). גם אם הנסיונות לפרוט את "ליכא מידי דלא רמיזי" אינם חדשים, הרב בא-גד הוא ללא ספק אחד מנושאי הדגל בתחום. |
|
||||
|
||||
והגאון מווילנה היה אומר, אין דבר שאינו נרמז כבר בפרק הראשון, ובעצם בפסוק הראשון, ובעצם... במילה הראשונה - ''בראשית''. עכשיו רק צריך לפתוח את הדחיסה. |
|
||||
|
||||
אם כבודו תלמידו של הרב בא-גד, הרי שתוכל לשאול אותו אודות הסמינר שהתארח בישיבה. תשאל גם מתי בדיוק התקיים ואז לך לבדוק כמה זמן לאחר מכן יצא הכרך הראשון של האינציקלופדיה. |
|
||||
|
||||
תלמיד לשעבר. בין כך ובין כך לא הייתי חוקר אותו על חשדות מעורפלים כאלה. |
|
||||
|
||||
לדעתי, עדיף לשאול אנשים הקרובים אל הרב אם לא אותו עצמו, במקום לעטוף את סיפורי ב''חשדות מעורפלים''. ממה נשפך, נשכיל כולנו. |
|
||||
|
||||
(ובנושא הקודם: מה שבעצם התכוונתי לשאול הוא האם יש עוד כמו הרב בא-גד, רבנים העוסקים בתרופות-פלא-לכל-מחלה ובהסברים לאירועים היסטוריים כמו טביעת הטייטניק. אבל הסיפור שהבאת יותר מעניין). |
|
||||
|
||||
(הרב בא-גד אינו מסביר את טביעת הטיטאניק - היא מזכירה לו את מגדל בבל, ובוודאי אפשר להפיק איזשהו מוסר השכל מן ההשוואה.) מסופר בגמרא על רבה בר-בר חנה שהפליג בסירה עד לאי קטן, שם אפשר היה לנוח בצל העצים. כשהבעירו מדורה קטנה, התנער דג-הענק משנתו, האי התהפך והנוסעים ניצלו רק בעור שיניהם. לכאורה, עוד אחד מסיפורי סינבד המלח. הרב דוד סולובייצ'יק פירש את המשל הזה דווקא כסדרת הוראות ליהודי ארצות הברית. אי אפשר "להוכיח" שזו אכן כוונת הסיפור. ההסתכלות היא הפוכה: הסיפור נתון. אילו לקחים אפשר להפיק ממנו? |
|
||||
|
||||
הסתכלות מצויינת. באמת לא מוכרחים "הוכחות" שזו אכן היתה כוונת המשורר. אז מה הלקחים המופקים מהסיפור על רבי יוחנן? |
|
||||
|
||||
לא יודע. מן הסתם לגאון מוילנא (בספרו על אגדות חז''ל) יש הסבר משכנע, כדרכו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |