|
מר ניר י. היקר - אתה נופל במלכודת ה"לא יכול להיות שמישהו חושב אחרת" בה נפלו כותבי המאמר. יכול גם יכול להיות - לא רק שאני מאמין במה שאמרתי, יש אנשים בעולם שמאמינים באמונה שלמה שאם כולם יעזבו את כלי הנשק שלהם ברגע _זה_ ויצעקו "ברווז, ברווז, ברווז!" מספיק חזק, השמיים יתבקעו וירד עלינו גשם של לחמניות. או, אם להיות קצת פחות קיצוני, מה זאת השקפת העולם הצרה הזאת? אתה מודע לעובדה שעשרות אלפי אנשים בישראל מחזיקים את כוס היין בצורה מיוחדת כי הם חושבים שזה מגן על האלוהים מפני כוחות השטן? למה אתה חושב שיש להם בעיה להאמין שתפילה ולימוד התורה היא הדרך הנכונה להצלת עם ישראל והעולם? ההפך, על ציר זה נסוב כל העולם שלהם!
אנשים, צאו מתוך הקונכיות שלכם. זה שהדברים האלו לא נשמעים לכם הגיוניים מעיד על דבר אחד בלבד - בשבילכם, הם לא הגיוניים. בשבילם, הם הגיוניים לחלוטין.
לגבי טיעון התועלת או הנזק של החרדים, אני באמת לא רוצה להיכנס אליו. די לאמר שיהיה צורך בהקמה של מטבח וחדר-אוכל חדש בכל בסיס בצה"ל בו ישרתו חרדים בשביל להראות שהנושא לא ברור וחלק כמו שאתה מציג אותו. לצה"ל, בין אם אתה רוצה להודות בכך ובין אם לא, יש עודף מזעזע בכוח אדם - סדיר ומילואים. הסיבה שלא מקצצים בתקן ימי המילואים היא שא) כי ככה תמיד היה וב) כי לשמור על חייל בכושר לחימה כלשהו דורש כמות מסוימת של ימים בשנה, ולא פחות.
ולגבי הטענה שהטיעון "אמונתי אינה מאפשרת לי לשרת בצבא" אינו קביל בחברה מתוקנת בה השירות הצבאי הוא חובה - אני מפנה אותך לעובדות. הנה, הוא כן קביל. הוא קביל כבר 51 שנה.
|
|