|
איפה הכלל הזה שחייבים לסכם במשפטים קצרים?
בחוברת שחילקו לי בכניסה לאייל, חוברת מהודרת על נייר כרום בשבעה צבעים מרהיבים ושהכילה הרבה משפטים ארוכים בעצמה, הוא לא מוזכר אפילו ברמז, למרות שמוזכרים שם המון כללים אחרים, מצוות "עשה" ו"אל תעשה" כיד המלך, שפע של דוגמאות ומראי מקום והפניות לכללים שמופיעים בחוברות נוספות ובאתרים מקבילים באינטרנט ומחוצה לו, כולל חוברות נוספות שניתנות להשגה בתשלום ואותן אכן רכשתי וקראתי בתשומת לב רבה בלי שגיליתי את הכלל הזה או מערכת כללים ממנה ניתן להסיק את הכלל הזה, עם או בלי אכסיומת הבחירה, כך שלא נותר לי אלא להסיק שהכלל החשוב הזה נמסר לך באמצעים שאינם נחלת הכלל, בבחינת "למכותב בלבד" או "מוגבל לשומרי שבת" או איזושהי הגבלה אחרת שמונעת מאנשים פשוטים כמוני להיות בקהל יודעי הסוד עד שמישהו פזיז כמוך מסגיר את המתרחש בחדרי חדרים בפליטת קולמוס אחת שודאי מעלה עליו את קצפם של מנסחי הכללים והאחראים על חלוקתם הבלתי צודקת בעליל לקהלים שונים מבאי האייל שכלל אינם מודעים לאפליה החמורה הזאת שנעשית במסתרים כאילו לא מגיעים לכולנו תנאים שוים בנוגע לאמצעים שעומדים לרשותנו בבואנו להתדיין ב"אייל" כפי שראוי היה שיקרה, ולפיכך צפוי היה שיקרה, ורבה התמיהה על שאין זה קורה באופן טבעי ובלי שאצטרך להעיר על כך בהודעה זאת שודאי לא תזכה אף היא לתשובה הולמת מהמערכת או ממישהו שהוסמך מטעמה לתת תשובות הולמות על תהיות כגון זאת שאני מעלה כאן עכשיו ודומות לה, שכן אם היה ברצון המערכת להגיב היא לא היתה מחכה להזדמנות זאת אלא מודיעה על מדיניותה התמוהה הזאת מלכתחילה וחוסכת הרבה עוגמת נפש ממני ושטח דיסק ממנה, או שצריך להסיק מסקנה שונה לחלוטין והיא שכלל כזה פשוט אינו קיים אלא שמשום מה אתה מניח את קיומו בטעות (אפשר לנשום. צותי ההצלה מתבקשים לסור לבתיהם של האסמטים).
מסתבר שאפשר להשתמש גם במשפטים ארוכים אם יש צורך (וכפי שאתה רואה, גם אם אין).
|
|