![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
האמת היא שלא נערך סדר בביתי מזה שנתיים-שלוש. בכל מקרה, אם כוונתך היתה שהסעודה יוצרת את הנתק הרעיוני הראוי בין השניים, קבל את תמיהתי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כוונתי היתה שהאוכל אצלנו נמשך יותר מ''דקות ספורות''. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אז מה? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אז לא נכון לומר "יש לזכור שהפסוק מוקרא דקות-טקס ספורות לפני [או אחרי] "והיא שעמדה" הכוללני". | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל האם, כפי שנלעס, הפרש הזמן הזה (50+- דקות?) יוצר ביניהם נתק רעיוני (עד כדי כך שתחושת הסאגה/מטאפיזיקה מתאזנת)? | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |