בתשובה לחזי, 16/04/01 7:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קרא את דוחות צלם, אמנסטי, גדעון לוי, תקשורת בינלאומית בכלל וכן הלאה - מיעוט (כ-20 אחוז אם זכרוני אינו מטעני) מבין הקטינים שנפגעו עד היום עסקו ב"פעילות עוינת" כלשהיא. כל הללו נמצאים על האינטרנט ומפורסמים מדי פעם מחדש - המידע זמין וידוע (או אמור להיות ידוע...) מלבד זאת - כיצד מזכה זריקת אבן בידי נער תגובה בצורת כדור חי בראשו, או כדור מתכת מצופה גומי בבטנו? איך אתה יודע את כוונות הצליפה של הצלף הצה"לי? מדוע אתה מניח שרק זה הפלסטינאי פוגע בכוונה תחילה בילדים חפים מפשע? הרי 'בחורינו המצוינים' ידועים בדיוקם ובמקצועיותם, או שזה רק כשהפגיעה נוחה לצרכי תעמולה? בכל אופן - אין פסול בסנטימנטליות בדיווחים כשלעצמה, אך כאשר היא באה במקום המחשבה הביקורתית, ההגיון הקר או האובייקטיביות - ישנו טעם לפגם בכך. "ילדים פלסטינים בדרך כלל אינם מחבלים עדיין" - שמאל קיצוני, הא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא הגנתי על חיילי צה"ל ואני מודע לכל הדו"חות. ובכל זאת, הסיטואציה היא תמיד שפלסטינים מתפרעים או משהו דומה (אפשר להתווכח עד כמה מדובר בפעילות עוינת, אבל זה לא הנושא) וצה"ל מגיב. האם צה"ל הכניס פעם טנקים אל תוך בית ספר פלסטיני ותקף ילדים באמצע שיעור כלכלת בית? ברור שלא. יכול להיות שילד מסכן ומדוכא שזורק אבן על חייל נראה לך הדבר התמים ביותר בעולם, התגלמות הטוהר, אבל לדעתי לפחות צריך להגיב. כפי שאמרתי, מבחינתי עדיף שלא היינו שם כלל, ואני לא אוהב את שיטות התגובה של צה"ל, אבל המילה העיקרית כאן היא "תגובה". כשהצלף הפלסטיני ירה בשלהבת הוא לא הגיב על כלום, לפחות לא באופן ישיר. אוקיי, המתנחל אולי גזל את אדמתו וכו', אך אלימות ורצח הם הפתרון? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |