|
||||
|
||||
יש שם דוגמה? אגב, אשתי טוענת ש"סָעֵף" פירושו "מחשבה", בדומה ל"שרעפים". הלא קראת הבוקר: "ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי". |
|
||||
|
||||
(כמו שאמר צביקה בתגובה 210590) |
|
||||
|
||||
לא, אין דוגמא, והם מציינים שהמילה בשמוש רק בצירוף "פסח על שתי הסעיפים" (אגב, ברור ש"סעִפּים" אינו צורת רבים של "סעיף"). ועלי להודות שלא, לא קראתי הבוקר :-) |
|
||||
|
||||
אם כך, אני חושב שעדיפה גישת אבן שושן לגבי הזהות המינית של הסעף. אשר לכותרת: ראשית, טעיתי כשכתבתי בתגובה 210621 שקראת אותה אתמול; קראת לפני קצת יותר משבוע, בשבת החודש 1. שנית, ביקשתי לציין בכותרת זו שצירה במקום חיריק הוא חילוף רווח במקורותינו, ונראה לי שאין זו טעות גסה ביותר. אם רצונך ב"קויתי", דווקא, תמצא אותה בפסוק "וחכיתי לה'... וקויתי לו" שבישעיהו, אשר התפרסם בשל העלבון שהוטח בר' חייא ההונגרי: "כשאתה מגיע לפסוק זה נמצאת מחרף ומגדף". ___ 1 החלפתי בין הזרקא שבפסוק הזה ובין הזרקאות בפסוק "וה' הכה כל בכור". |
|
||||
|
||||
מצחיק חשבתי ש''קויתי לעשות ענבים'' היתה וריאציה שלך. מסתבר שישעיהו פשוט רגיל לומר כך. |
|
||||
|
||||
אני רק רוצה להגיד שאותי הצירה הזה מעצבן עד כדי כך שאני מזדהה עם מה שנאמר לר' חייא ההונגרי. אני מודה שזה לא מחייב את מקורותינו בכלל, את ישעיהו בפרט, ואפילו לא את אביב "לא הֶספקתי" גפן. |
|
||||
|
||||
ייתכן שהיו שני (או יותר) ר' חייא, אבל אם אותו ר' חייא ששמעו הגיע עד לאזני הוא זה מהגולש, הרי שפירסומו של הלה לא היה דווקא על נוקדנותו ושליטתו במכמני ובהגיית השפה העברית. עד כדי כך שכינוהו בזילזול ''רבי עייא'', וזאת ללא קשר לחמורו של משיח, אלא כלעג על מבטאו המשובש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |