|
טוב, נסיון נוסף, הפעם לאט. היועץ מונחה בעיקר ע"י סיכויי ההרשעה באם יוגש כתב אישום. באופן פשטני מאוד (ויסלחו לי כל המשפטנים) ניתן לאמר שהיועץ ישאל עצמו 2 שאלות - האם אני מאמין ששרון ביצע את המעשים (לרבות המחדלים) המיוחסים לו? האם במגבלות כללי המשפט הפלילי בישראל ניתן להוכיח מעשים אלה? אני טוען שעל פי הידוע היום (לרבות דברי שרון והבנים), התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית. איך בדיוק אתה מסווג את שתיקת הכבשים של בני פורת יוסף, אם לא המנעות מהזמת חשדות החוקרים ונסיון להאחז ב"טעמים טכניים"? הלאה - אני כמעט בטוח שהיועץ לא יורה על הגשת כתב אישום, כי יענה בשלילה על השאלה השניה. החשדות המיוחסים לשרון מחייבים (לצורך הוכחתם) ידיעה של שרון לגבי העובדות. בהנחה ששרון, אפל או הילדים לא יתנדבו להודות, ביהמ"ש יצטרך להסיק מהתנהגותו של שרון על ידיעתו (או העדרה). בשנים האחרונות, ביהמ"ש מייחס לאנשי ציבור טפשות מופלגת וניתוק ברמה אוטיסטית בכל הקשור לשימוש שלא כדין בכספי ציבור (מקרה דיניץ הוא קלסי, אם תרצה אוכל להרחיב), כך שעד שיומצא קורא מחשבות אמין, ועד שביהמ"ש לא יסכים להחיל על נבחרי ציבור את אותן ההנחות המוחלות על כל גנב ומועל דרגה ג', יהיה קשה להרשיע. אז כן, העובדה שהיועץ יחליט לא להגיש כתב אישום אינה אומרת ששרון לא אשם *ציבורית*.
|
|