בתשובה לmad_scientist, 05/04/04 7:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פיסיקאית מקופחת נוספת היתה Jocelyn Bell. במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, היא איתרה באמצעות טלסקופ רדיו בריטי מקורות של קרינת רדיו המתפרצים באופן מחזורי עשרות פעמים בשניה. אותות מחזוריים נחשבו לאיתות מיצורים נבונים, לכן מוספרו המקורות שנמצאו תחת הכינוי LGM - "אנשים ירוקים קטנים". התגלית צוינה בנספח לדוקטורט שלה בשנת 1968, אך בשנת 1974 הוענק פרס הנובל בפיסיקה דווקא למנחה של בל, Anthony Hewish. ההסבר לתופעה נמצא ע"י תומאס גולד: בל גילתה פולסרים 1, כוכבי נויטרונים החגים סביב עצמם עשרות עד מאות פעמים בשניה ופולטים אלומות חזקות של קרינת רדיו. בל לא קיבלה כל קרדיט על עבודתה. החלטה זו של ועדת הנובל נחשבת עד היום להחמצה קשה. במאמר דווקא נזכר הפיסיקאי פרנסיס קריק שיחד עם ג'ימס ווטסון פענח את מבנה מולקולת ה-DNA, על-סמך ממצאי קריסטלוגרפיית קרני X שביצעה הכימאית רוזלינד פרנקלין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה Bell החליטה לחפש דווקא מקורות מחזוריים של קרינת רדיו? אם המנחה שלה הציע לחפש אותם, יש הגיון רב בהחלטה לתת דווקא לו את הפרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי הגיונו של המדען המטורף אשר הלין בתגובה 210377 על הענקת הפרס לאוטו האן, היה ראוי לתת את הפרס דווקא לגולד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהנוהג במקרים כאלה הוא לחלק את הפרס בין מגלה התופעה לבין מי שהסביר אותה. יתכן שהגילוי כלל הבנה מסויימת של העניין, ולכן הוחלט לתת את הפרס בשלמותו למגלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מייטנר היא שהנחתה את שטראסמן והאן להפגיז את מטרת האורניום בנויטרונים. היא גם הראשונה בעולם כולו שהבינה שהתרחש ביקוע. היא ואחיינה אוטו פריש הם שבחרו להשתמש במונח ביקוע, בהשאלה מתחום הביולוגיה (התחלקות של תאים). שטראסמן והאן לא היו מבקעים את גרעין האורניום ללא הנחיית מייטנר, ולא היו מבינים שביקעו אותו בלעדיה. מייטנר לא נוכחה פיזית במעבדה באותו זמן רק משום שנאלצה להימלט מברלין לאחר האנשלוס כי אזרחותה האוסטרית לא הגנה עוד על מוצאה היהודי. כשם שאיינשטיין קיבל פרס נובל על הסבר האפקט הפוטואלקטרי, למרות שהוא אישית לא גילה את התופעה הנסיונית, היה על מייטנר לקבל פרס נובל על ביקוע האטום. גולד לעומת זאת נתן פירוש מבריק למדידה שהוא לא יזם ולא הנחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן מדגדג לי להשחיל טיעון בלבניסטי - במקרה כזה אפשר להתקשר לכל המדענים הרבים הסבורים שנעשה עוול לבל, ולהסביר להם את טעותם. אבל הפוליטיקה של הסתייגות מהחלטות ועדת נובל טרם התפתחה לרזולוציה של בטלנים, משתלהבים ועקרון אי-הטעות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |