 |
|
 |
||
|
||||
 |
(סיכום מאמר שלא פורסם) ישנם קווי דמיון בין "טבעת הניבלונגים", הטטרלוגיה האופראית של וואגנר, ובין "שר הטבעות" הטטרלוגיה של טולקין, וזה בלי לקחת בחשבון הקבלות חיצוניות נוספות, כמו העובדה ששתי היצירות מתפרסות על פני שלושה חלקים בתוספת יצירה רביעית נוספת המשמשת כהקדמה, ועוד. במרכז נמצאת טבעת שנצרפה מזהב שנחצב ממעמקי האדמה. הטבעת מעניקה לבעליה כוח שלטון על העולם שבא במחיר ויתור על ערכי אנוש כמו אהבה או חמלה. כוח המשיכה ההרסני של הטבעת מביא לרצח אחים (וואגנר) וחברים טובים (טולקין), משחיתה את בעליה נפשית וגופנית (אלבריך, גולום). הטבעת נופלת בידיו של יצור תאוותן שמסתתר במעמקי האדמה והופך למפלצת (גולום) או לדרקון (פאפנר). העולם יכול להינצל רק בידיו של גיבור תמים לבב (זיגפריד, פרודו), ולהשמיד את הטבעת בהתכה במקום ממנו נילקח הזהב. מי שינסה ינסה לתפוס את הטבעת ברגע האחרון יושמד יחד איתה (האגן, גולום). ישנם אלמנטים דומים נוספים כמו חרב שבורה בעלת כוחות מאגיים, בעל הטבעת יכול להפוך לרואה ואינו נראה, רב-מג יודע כל בעל מטה מיוחד (ווטאן, גאנדאלף) ועוד. האם היתה השפעה של "טבעת הניבלונגים" על "שר הטבעות"? טולקין הכחיש את זה בתוקף וכתב למו"ל השבדי שלו: "שתי [הטבעות] עגולות ובזה מסתיים כל הדמיון ביניהן". בהשוואה, הוא לא הכחיש את ההשוואה למקבת "נראה לי שאת חלקם של עצי האנטים בסיפור אני חב לאכזבה שלי מהצורה המרושלת בה שייקספיר תיאר אותם בתמונה של יער בירנאם הכביר". טולקין גם ניסה לתת רושם שהוא לא כל כך הכיר את וואגנר, אלא שינן עדויות אחרות. סי.אס. לואיס ("נראניה") היה חבר טוב של טולקין ויחד הם נהגו ללכת לאופרות של וואגנר ולקרוא את הליברית במקור הגרמני. לואיס היה חובב מושבע של וואגנר ואפילו רצה לכתוב גירסה חדשה למחזור "טבעת הניבלונגים". הבת של טולקין סיפרה שני החברים עוררו מהומא כשהם באו לצפות ב"טבעת" שלא בלבוש הולם. בתקופה ההיא וואגנר היה חלק מלימודי החובה של אנשי תרבות (טולקין היה פרופסור לפילולוגיה) וההשפעה שלו על יצירות בני התקופה היתה עצומה (בודלייר, מוהם, ט.ס. אליוט - שציטט אותו ב"ארץ הישימון", ג'.ב. שואו – שכתב עליו ספר רב השפעה, המלחינים פוצ'יני, ריכארד שטראוס, ואפילו הרצל שלנו שהקשיב לוואגנר כדי להירגע מכתיבת אלטנוילנד, ושמעתי שהוא רצה שהפרליוד ל"טאנהויזר" יהיה המנון המדינה). וואגנר התחיל לכתוב את "הטבעת" ב1840 והתבסס על אפוסים איסלנדיים (אדה, וולסאנג, איריק ועוד) שמספרות רק על טבעת זהב שגורמת לבן לרצוח את אביו (פואמת "אדה"). כל שאר הפרטים העקריים על כוחה העצום והמשחית של הטבעת, על השליטה בעולם וכו' הם המצאות של וואגנר. טולקין שקרא את האפוסים האיסלנדים בשפת המקור, התחיל לכתוב את ספריו בסביבות 1936. בהקדמה הוא כתב: "מובן שסופר לא יכול להתעלם מההתנסויות שלו, אולם זרע הסיפור מנצל את מצע החוויות באופן מורכב ביותר...". אני לא רוצה לרמוז אפילו שמדובר בפלגיאט, אלא שאולי של"אמנות הטוטאלית" של וואגנר היתה השפעה על טולקין. לטעמי יצירתו של וואגנר מורכבת ועמוקה הרבה יותר, וקשה לי לחשוב שיש הרבה שחוזרים לקרוא את טולקין פעמים רבות ולחשוף ביצירה עמקויות שונות בכל קריאה. היצירה הוואגנריאנית דורשת התעמקות חוזרת ונשנית, עומק הרעיונות המובעים בה, הדקות ועושר המבט הפסיכולוגי שלה, תפיסת האמנות הכוללת ("גזמטקונצוורק") והסינתזה המוסיקלית-פואטית, מעניקים ליצירתו מעמד והשפעה יחודית (אני חושב שזה דומה לעיסוק הבלתי נידלה בתלמוד, במידרש וכיוב'). הניבלונג אלבריך מקלל את: מקוללת תהיה זו הטבעת! הזהב לי נתן כוח ללא שיעור מי יתן ועתה הכישוף יביא מוות לעונדה ... אדון הטבעת יהיה לה לעבד פריקה מזהירה מפני החורבן הסופי: כל הקיים בא על קיצו! קודר היום אשר זרח על אלוה מצווה אני, החזר את הטבעת! וסדרת "שר הטבעות" נפתחת בגזירה ואזהרה קודרת: תשע לבני תמותה דינם למוות אחת לשר קודר על כס האופל בארץ מורדור בה שוכן הצל |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאוד. יש טעם לדעתך לקרוא את "טבעת הניבלונגים" בלי להקשיב לאופרה? אתה מכיר תרגום ישיר מהטקסט של וואגנר לעברית? בינתיים נתקלתי רק במשהו חובבני למדי שתורגם מתרגום לאנגלית. אם אין, גם המלצה לתרגום טוב לאנגלית תהיה נחמדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר תרגום של הליברית לעברית, ולאנגלית יש כמובן כמה תרגומים. הנה אחד מהם בכל CD שמכבד את עצמו תמצא תרגום אנגלי ואו צרפתי. אני חושב שצריך לקרוא את הליברית לפחות אחרי שצפית (לא רק שמעת) באופרה. וואגנר פיתח את "האמנות הטוטאלית" והוא חיבר את הטקסט, הלחין ותיזמר, תיכנן את הבימה האבזרים התאורה, כתב הוראות בימוי, לגולת הכותרת הוא תיכנן ובנה את הפסטיפלהאוס בבאיירות. זהו היכל שתוכנן במיוחד להשמעת מחזור הטבעת - למשל, התזמורת נמצאת מתחת לבמה כך שלא ניתן לראות אותה ובגלל שיש מעליה מין כיסוי הצליל יוצא מעומעם. אותי מעניינת גם ההקבלה בין התורה לליברית (ולמוסיקה) של וואגנר. לכל הברה, צלילים של עיצורים, מלים וכמובן לטונים מוסיקליים יש חשיבות כך שהמומחים אומרים שקריאה או שירה של אופרה וואגנריאנית שלא בגרמנית פוגמת בחוויה. אני הקשבתי למוסיקה תוך קריאה מקבילה של הליברית באנגלית ובגרמנית. הראשון כדי להבין והשני כדי להתחבר למהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה על המידע המרתק. מדוע זה לא פורסם כמאמר? ותיקונונצ'יק: "ביירוית". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, למה דווקא טבעת? בסיפורים אחרים יש גיזות זהב, ויש כובעי קסמים ויש אבני חן שכולם רוצים להשיג. מה יש בצורה העגולה דווקא שמיוחסים לה כוחות כאלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאני לא יודע אז אני אכתוב תשובה ארוכה. ראשית, במחזור הטבעת של וואגנר יש כובע קסמים, או למעשה כיפה קסומה "הטארנהלם", המאפשרת למי שחובש אותה להפוך לרואה ואינו נראה, אולי בדומה לכוח של הטבעת אצל טולקין. שנית, בתור אמצעי בעל כוחות קוסמיים, אין כמו הטבעת הענודה על אצבע. היא ניידת, קל לשאת אותה ולשמור עליה מפני אובדן או גנבים. הצורה העגולה שימשה כסמל של שלמות קוסמית, מיסטית וכאלה. פשוט צריך להיזכר ב"ספירות" העגולות שקיימות בכל הדתות והאמונות, בתמונת העולם הקוסמית "העגולה" של מעגלים קונצנטריים בעלי כוחות שונים על פי מיקומם, כשה"אנרגיה" של כל שיכבה מעגלית נשארת פחות או יותר במקומה. (קרוב אלינו, מה היתה עושה הקבלה ללו הספירות?). דבר נוסף שאני יכול להזכיר זה "העיגול שכלוא במרובע". הסימבול המיני/מגדרי (דתי, מיסטי, קבליסטי) הזה מסמל בין השאר את הרעיון שאישה נשואה פתוחה פנימה, לכיוון בעלה ומשפחתה, בעוד היא "חסומה" או "מיסתורית" במרחב הציבורי. הפנים של המעגל היא מסתורין, רז שחכמי האמונה מחשיבים כאילו טמונה בו איזו אמת - אם אנחנו מניחים שיש תחום לא ידוע, אז מתחייב שטמונה שם איזו אמת. (אני לא בטוח שוואגנר חשב על זה). דבר אחרון על המקור של וואגנר (ופה אני מעתיק בקיצורים קצת מהמאמר הנ"ל). כפי שכתבתי, רובה המוחלט של יצירתו של וואגנר מתבוסס על האפוסים האיסלנדים העתיקים. הגרעין לטבעת נלקח מהפואמה "אדה". אוטר יצא לדוג ושינה את דמותו ללוטרה (כלב מים). האל לוקי חשק בפרוותו והרג אותו. אביו של אוטר תפס את לוקי ותבע כופר - זהב שיכסה את כל גופת בנו הנרצח. את זהב הכופר גנב לוקי מאנדווארי הגמד, אבל נשארה נקודה אחת קטנה שאותה כיסה לוקי בטבעת זהב כשופה אותה חטף בכוח מאנדווארי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי שאלה 1 איפה אפשר להשיג את התולוגיה הטבטונית\גרמאנת\נורדית? 2 יש תירומים לעיברית של טבעת הניבלונגים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש די הרבה אתרים ברשת שמוקדשים למיתולוגיות. חיפוש זריז העלה למשל את האתר הזה שמוקדש למיתולוגיה נורדית 2. נידמה לי שכבר שאלו אותי את זה. למיטב ידיעתי לא, אבל לא התאמצתי יותר מדי לחפש תרגום בעברית. כדי אולי לנסות חיפוש בספריה כמו "אלף", אם יש לך גישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניבלונגים- הניבלונגים וסיפורים אחרים- תירגם מגרמנית ועיבד שלמה טנאי, הוצאת עם עובד, היצירה עובדה לנוסח פרוזה, אף שבמקור זהו שיר של 2400 בתים, כמו כן מובאים הסיפורים "היינריך האומלל" ו"מלוזינה היפה" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעבודתו על 'הטבעת', ואגנר הסתמך על ה-Nibelungenlied (שיר הניבלונגים) הגרמאני אשר מחברו לא נודע. 'שיר הניבלונגים' נכתב במקור ב-Mittelhochdutsch-גרמנית של ימי הביניים, ואולם הוא תורגם ל-Neuhochdeutsch -הניב הגרמני של העת החדשה. ואגנר רק התבסס על המיתוס וכמובן שישנם הבדלים בין 'שיר הניבלונגים' לטבעת שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
The Ringbearer's Diary של הסופר דני פיטר קז'ארולף מחבר בין "טבעת הניבלונגים" ואת "שר הטבעות". שתי היצירות בחונות את התפישה העצמית של בני האדם. אם נחבר אותן, נניח אותן אחת מעל השניה כמו מפות אוצר שקופות ונאיר אותן מאחור, שתיהן יתנו לנו את המפתח. נגלה שהסיפורים, במיוחד אלו של טבעת הניבלונגים, ניהיים לפתע ברורים, כאילו שמחזור האופרות מתעד וחושף פשע עתיק נגד האנושות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימים אלה מציינים 100 שנה לתחילתו של מרחץ הדמים במערכה על הסום. ביום הראשון איבדו הבריטים 60,000 חיילים, כמעט 20,000 מהם הרוגים. חמישה חודשי לחימה עקרה וחסרת פשר הסתיימו עם 1,500,000 נפגעים. טולקין, ששרת בתפקיד קצין קשר, התחיל לכתוב את טרילוגית הטבעת בחפירות הסום. שם, הוא אמר לימים, "המלחמה הביאה את חיבתו למיתולוגיה לכלל חיים מלאים". "ההוביטים הקטנים", הוא הסביר, "ייצגו את הגבורה המדהימה והבלתי צפויה של החייל האנגלי". כשהטרילוגיה פורסמה אחרי מלחה"ע-2 טולקין הפריך פרשנות לסיפור, "ברור שסיפור שלי איננו אלגוריה על כוח נשק אטומי, אלא על כוח (במטרה לשלוט)". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |