|
סביר בהחלט שלפי שיטת מדידה מסוימת, שמיר היה רוה"מ המוצלח ביותר בתולדות ישראל. זה מזכיר מאמר שקראתי פעם ואשר טען כי חזאי מזג האוויר יכולים לשפר את דיוק תחזיותיהם בהרבה אם רק יודיעו בכל ערב שמזג האויר למחר צפוי להיות זהה למזג האוויר שהיה באותו יום, וכמובן שכבר נטחנו עד דק בהקשר של שמיר כל קלישאות השעון העומד שפעם או פעמיים ביום מראה גם את השעה הנכונה.
אם להשתמש בעוד דימוי קלישאתי שעלה בדיון, מרגע שמדינת ישראל בחרה לכבוש את שטחי יהודה ושומרון על תושביהם היא משולה בעיני למסכן שנופל מהקומה החמישים של גורד שחקים. אפשר במצב כזה להיות במצב קטטוני לגמרי (להלן מדיניות שמיר) ואפשר לנפנף בידיים וברגליים ולצרוח כל הדרך למטה (נתניהו וברק). לא זה ולא אלה יביאו לפתרון אמיתי של הבעיה. מה שכן, השניים שצורחים ומשתוללים גם לא מצטלמים מי יודע מה, ולעומתם הנעבך שבכלל לא זז נראה מאד cool בדרכו להתרסקות טוטאלית מול קרקע המציאות.
והלקח? משלושת אלה אין לקח. כל עוד לא יהיה פה מנהיג שיתמודד עם הבעיה האמיתית, כל עוד יתבטאו ההבדלים בין ימין ושמאל בישראל רק בסמנטיקה של המשך הכיבוש בשטחים, הדבר היחידי שיקרה הוא שאנחנו נמשיך להתקרב בצעדים הולכים וגדלים אל ההתרסקות הבלתי נמנעת. אשר להצעות אוויליות בעליל כגון כיבוש מחודש של כל השטחים, לא רק שלא ברור מה התועלת הטמונה בזה לטווח ארוך, גם לא ברור מי בדיוק ילך ויעשה את העבודה המתועבת הזאת עבור ההנהגה הבלתי אחראית שתיזום אותה.
|
|