בתשובה לאיתי, 04/04/04 13:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קיים גם קיים, אך לא קיים מצב שבו שרון טרם נשפט וכבר ידועות תוצאות משפטו ועל פיהן ניתן לחרוץ האם צורת זיכויו אכן זיכתה אותו מכל אשמה, או שמא הייתה טכנית בלבד (אנחנו לא מדברים על מקרה שבו יימצא אשם, אני מניח). אגב, אם אדם מושחת מועמד לדין אך נמצא זכאי - זה רומז שיש בעייתיות כלשהי במערכת המשפט שלנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייתיות שאתה רומז אליה מובנית בכל שיטת המשפט במדינות דמוקרטיות, לפיה מוטב לשלוח לחופשי עשרה פושעים ולא לאסור חף מפשע אחד. מתוך הפרדיגמה הזאת נדרשת התביעה להביא ראיות מעבר לקיומו של "ספק סביר", וההחלטה שנופלת היא בינארית: אשם או זכאי (אומנם יש זיכויים בדרגות שונות, אבל מבחינה משפטית זכאי הוא זכאי הוא דרעי). כשמדובר באישי ציבור, הם יכולים להיות זכאים משפטית אבל לא ראויים ציבורית, כיוון ששם צריך להפעיל הגיון הפוך: מוטב להדיח לשווא עשרה ראשי ממשלה מאשר לתת למושחת (או אידיוט, ראה להלן) אחד להמשיך לכהן בתפקיד. "מושחת" הוא לא רק ביטוי פלילי, הוא גם ביטוי ערכי, ולכן אין סתירה בין היותו של האדם מושחת לבין היותו זכאי. הדוגמא הטובה ביותר שעולה בדעתי היא פסילת עדויות בטענות טכניות (נניח: האזנה לא חוקית), אבל גם מקרה שרון יכול להתגלגל להיות כזה. אם מר אפל יורשע במתן שוחד, ומר שרון ייצא זכאי או לא יועמד לדין כיוון שכביכול לא הבין שמדובר בשוחד וחשב ששכר גלעד בנו סביר יחסית לכישוריו, הרי שבמערכת השיפוט הלא-פורמלית של שוטה אחד לפחות הוא מושחת, שכן בטיפשות אני באמת מבין. כל העסק הזה של ראש-קטן, "לא התעמקתי", "לא הבנתי" או "לא הפנמתי" אצל ראשי השלטון הוא עצמו שחיתות: אם אתה טיפש בקנה מידה קולוסאלי כזה, זאת שחיתות והונאה מצידך לרוץ לתפקיד ציבורי מלכתחילה, ומוטב לך לקחת יועצים טובים גם כשאתה מנסה לאזן את פנקס הצ'קים שלך (אם מישהו עוד עושה את זה בימינו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם מה שכתבת אני מסכים, אבל טרם היה משפט, וטרם ברור על סמך מה יזוכה ראש הממשלה אם יזוכה. האם, אם כך, ניתן מראש לקבוע האם ראש הממשלה הוא מושחת או לא, גם מבלי לדעת את מהלכי המשפט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. לא צריך לדעת את מהלכי המשפט, מספיק לדעת את העובדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה יודע את כל העובדות שיוצגו בפני בית המשפט? הרושם שנוצר מהתגובות, אגב, הוא שלא צריך לדעת את כל העובדות, אלא מספיק לדעת "היועץ המשפטי בחר להעמיד לדין את שרון", וזה תחליף הולם לעובדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל אילו הייתי יודע, זה היה מספיק גם מבלי לדעת את מהלכי המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו על החלטת היועץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... - לא חשבתי על זה עד עכשיו, אבל אני נוטה לקבל את דעתו של הכותב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק הצטרפתי לשיחה כאן בנקודה הזאת של "מושחת" ו"זכאי", ובפרט לגבי ה"פגם" בשיטה המשפטית שהצגת בסוף הודעתך, כאילו הוא מאפיין דוקא את השיטה המשפטית שלנו. לגבי המקרה הקונקרטי, האנטיפטיה האישית שלי כלפי שרון לא מאפשרת שיפוט אובייקטיבי מספיק כדי שארצה להציגו בציבור (במלים אחרות: "האי בידינו" מספיק לי כדי לקבוע עמדה, אבל גם אם היה אומר "בוקר טוב" הייתי בטח חושב אותו דבר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, למרות שהבעייתיות ממשיכה להיראות בעייתית, זו לא המצאה שלנו, אלא חולשה מובנית של מערכת המשפט כפי שהיא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיסקה הראשונה שלך סותרת את השניה. הפיסקה השניה (''אם אדם מושחת מועמד לדין אך נמצא זכאי - זה רומז שיש בעייתיות כלשהי במערכת המשפט שלנו'') מבטאת הרבה מעיוות הערכים בחברה הישראלית בכל הנוגע לשחיתות ציבורית. טובים ממני כבר הצביעו על התופעה - בחברה הישראלית היום כל מה שאינו בלתי חוקי (או שלא ניתן להוכיחו כבלתי חוקי) הוא כשר. הדין הפלילי כולל הגנות רבות על הנאשם, בחלקן על מנת למנוע חיוב חפים מפשע (גם במחיר זיכוי אשמים) ובחלקן ע''מ לפצות על חוסר האיזון הקיים בין המדינה המאשימה לנאשם, האזרח הפרטי. על קצה המזלג - נטל הראייה על המדינה, החובה להוכיח מעל ספק סביר, זכות השתיקה, חובת גילוי ראיות התביעה להגנה (אך לא להיפך), התיישנות וכו' וכו'. אינני מציע לבטל (או להפחית) הגנות אלה, שכן הדין הפלילי לא נבנה במיוחד לאנשי ציבור הנאשמים בפלילים. אני חושב שההמשך ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הפסקה הראשונה סותרת את השנייה? לא ממש הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כו אתה מכיר בעובדה שיתכן שמעשי אישי ציבור אינם פלילים, אך בכל זאת מושחתים (פסקה ראשונה), אבל זה כשל של המשפט הפלילי (פסקה שניה). אבל עזוב, זה לא מרכז הויכוח. הצבעתי על הסתירה כשעדיין חשבתי שאתה מסכים לענין הנתק בין החבות הפלילית לכשרות הציבורית. תגובותיך הנוספות הראו לי שטעיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן סתירה. אני מכיר בעובדה הזו, ולדעתי היא בעייתית. אני לא אומר בהכרח שזה ייחודי לנו, או שזה פתיר בקלות, אבל זו בעיה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |