|
||||
|
||||
או שאפשר, כמובן, פשוט לקרוא את ההסכם הקיים. אבל למה לסבך ענינים. |
|
||||
|
||||
אם את מתכוונת לכתובה, זו בעיה. היא כתובה בארמית שזו שפה שאני כמו רוב האזרחים לא מבין אני נאלץ להסתפק בסיכום הכתובה כפי שהרב נוהג לדקלם בחתונות אבל מה עם האותיות הקטנות? למשל מה בדבר זכותה של אישתי להחליט לתרום את איברי לאחר מותי או זכאותה לכספי הפיצויים שיגיעו לאחר שאיהרג בתאונת דרכים או זכותה להורות לרופאים לנתק אותי ממכונת הנשמה. |
|
||||
|
||||
האותיות הקטנות, במקרה זה, היא ההלכה. כי למשל ''עונתך'' שאתה מתחייב אליה בכתובה, היא, במקרה הגרוע, זיון אחד לפחות פעם בחצי שנה. |
|
||||
|
||||
חצי שנה? אני הייתי בטוח שזה חודש... |
|
||||
|
||||
מלחים - חצי שנה. והנה התעריף על פי הרמב"ם: |
|
||||
|
||||
אתה יכול, בצורה אורתודוכסית ויהודית למהדרין, לבקש כתובה בעברית (אפילו רצוי.אתה אמור להבין את זה) ואתה יכול גם להוסיף לשם את מה שמוסכם ביניכם. ההלכה כבר חשבה על זה בלי לזעוק מהפכה. עם זאת, עד כמה שזכור לי אתה הרי נגד חוקים וכמה שפחות יותר טוב- אז למה שלא תסכם את זה עם הגברת בעצמך? שום חוק לא יקיף תרומות איברים-זרע-מדע-חלוקת רכוש-עזבונות רוחניים וכו'. |
|
||||
|
||||
עד כמה שידוע לי החוק דווקא כן מסמיך את בני המשפחה וביניהם, האישה/בעל להורות על תרומת איברים (או למנוע תרומת איברים גם במקרה שהנפטר הורה על כך לפני מותו) וכן מסדיר את מעמדו של בן הזוג מבחינה כלכלית (במקרה שאין צוואה, בן/בת הזוג הם היורשים הבלעדיים כמדומני). יש אותיות קטנות ולא תמיד הן מופיעות בכתובה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |