בתשובה לאורי פז, 04/04/04 3:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את היבבות המיתחסדות וכינויי שמות הגנאי ערלי הלבב ומרוקני התוכן, רחמנא ליצלן, אתה יכול לשמור לעצמך. מיהו האברהם הזה? מהו עשה? מה הוא כתב? איזו הגות הוא הגה? לפחות על ישוע יכולה להיות מחלוקת לגיטימית באם האיש עצמו היה או לא היה. ועל אברהם איש הבדיון כתב ממש ביום שישי האחרון המשורר סמיח אל-קאסם בן השאר: ... לא נבון היית כאשר גמלת לבני ביתך הנבונים בשגעונך החיתי וביצרך הנבער ... לא היית גבר כאשר שלחת ידך בילד רך בשנים ושחטת את מצפונך. ... היית, אדני, נבל עלוב |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקש לשמור על תרבות הדיון כאן. ציטוטים מדבריהם של לא יהודים מותר להביא רק אם הם מדברים בשבח היהודים, אחרת מדובר באנטישמיות פשוטה. בעצם, זה נכון גם ליהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה המקור: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... יש בשירו של אל-קאסם ביקורת נוספת, על זניחת הגר וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סלח לי רון, אבל אתה שואל שאלות ששואלים בגן ילדים: מיהו אברהם? מה היו מעשיו בחייו? איזו הגות הוא הגה? כאילו שמימיך לא פתחת את התנ"ך וכה מהר שכחת את מה ששינתת לבגרות בתנ"ך. דמותו של אברהם, כפי שהיא משתקפת במקרא בכלל ובעקידת יצחק בפרט, נודעת דווקא בשל מידותיו האנושיות הנעלות. הוא אדם בעל רמה מוסרית גבוהה, איש חסד, מלא רחמים ורגשות חמלה, שהצטיין בדאגה לשלומו ולרווחתו של כל אדם באשר הוא אדם. שאלת הבנת התנהגותו של אברהם בעקידה נידונה כבר על די רבים ממבארי המקרא, חכמי התורה שבעל פה והוגי דעות יהודים ולא יהודים למן ימי הביניים ועד ימינו. אחד ההסברים המקובלים כפי שהובא על ידי נחמה ליבוביץ' ("עיונים לספר בראשית", עמ' 137-140) הוא כי ברור שדרישת העקידה העלתה אצל אברהם הרבה שאלות ותהיות. סביר להניח שהצטער מאוד בצאתו לעקוד את היקר לו מכל. הסיבה שהתורה לא חשפה את עולמו הרגשי של אברהם היא שלא מצאה את המלים המתאימות שיוכלו לתאר את עולמו הפנימי המורכב. דווקא בשל החשש כי העלאה על הכתב רק תמעט ותוזיל את עוצמת רגשותיו של אברהם, העדיפה התורה לא לתאר את מחשבותיו, תחושותיו ורצונותיו. הרמב"ם ב"מורה נבוכים" מספר כי "ידוע שאברהם אבינו גדל בעדת הצאביה. שיטתם שאין אלוה זולת הכוכבים. כאשר אביא לידיעתך את ספריהם המצויים עתה בידינו", הוא כותב לתלמידו, "ואת ספרי ההיסטוריה הקדומים שלהם ואגלה לך על-פיהם את שיטתם ותולדותיהם, ...מוצא אתה שהזכירו בספריהם אלה ובספרי ההיסטוריה שלהם את המעשה באברהם אבינו. הם אמרו בזה הלשון: כאשר אברהם, שהתחנך בכות'א1, חלק על הציבור וטען שיש פועֵל זולת השמש, טענו נגדו (טענות) על סמך כך וכך. הם ציינו בטענותיהם את הפעולות הגלויות-לעין של השמש במציאות. אזי הוא, כלומר, אברהם, אמר להם: צדקתם. הוא כגרזן ביד הנגר. אחרי-כן הזכירו משהו מטענותיו עליו השלום נגדם. בסופה של אותה פרשה הו הזכירו שהמלך כלא את אברהם אבינו, עליו השלום, ושבבית הסוהר המשיך להביא ראיות נגדם במשך ימים. אז פחד המלך שהוא ישבש את שלטונו וירחיק את האנשים מדתותיהם. לכן הגלה אותו לארץ ישראל, אחרי שהחרים את כל רכושו. כך סיפרו. אתה תמצא פרשה זאת מוסברת כך ב'החקלאות הנבטית'. "הם לא הזכירו את מה שמביאות מסורתינו האמיתיות, ולא את ההתגלות שקיבל, מפני שהם רואים בו שקרן מכיוון שחלק על דעתם הפסולה. אין לי ספק שכאשר הוא, עליו השלום, חלק על שיטתם של האנשים כולם, גידפו אותו התועים הללו, גינו אותו וזלזלו בו. ומכיוון שסבל זאת למען הא-ל יתעלה, והעדיף את האמת על כבודו, נאמר לו: 'ואברה מברכיך ומקללך אאור, וניברכו בך כל משפחות האדמה (בראשית י"ב, ג). סופו היה מה שאנו רואים היום, שרוב תושבי כדור הארץ מסכימים להעריצו ולהתברך בזכרו, עד כדי שמתייחסים אליו מי שאינם מצאצאיו" (החלק השלישי, פרק כ"ט; בתרגומו של פרופ' מיכאל שוורץ). האדם הישראלי צריך להיזהר שבעתיים כאשר הוא מתייחס בקלות ראש אל דמותו של אחד מאבות האומה היהודית. ------------- 1 כות'א רבא, עיר שהיתה דרומית לבגדאד, על גדתו של נהר כות'א, תעלה המחברת את הפרת והחידקל. היו שזיהו אותה עם כותה הנזכרת במלכים ב', י"ז, כ"ד. היא נקראה גם תל-אבראהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנאמר, ''וילך אברהם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שהבנתי את העוקץ שלך, האומר כאילו: אין קשר בין השאלה לתשובה. אתעלם מהעוקץ ואענה על שאלת הכותרת: מנהג כיסוי הראש לא החל מימי אברהם העברי. חבישת כיפה היא נוהג מקובל (אתה רשאי לקרוא לזה אופנה) בעולמם של יהודים שומרי תורה ומצוות, ו"אינני רוצה להפגין פרישה מציבור זה", טען הפרופ' ישעיהו ליבוביץ' למשמע השאלה: "מדוע אתה חובש כיפה?". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא יש קשר בין השאלה לתשובה: כתוב "וילך אברהם". ממה נפשך, אברהם הלך ד' אמות בלי כיפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלא ענית בדיוק על מה ששאלתי. שים לב שכדי לתאר את אותו האברהם ציטטת מה שפירשנו עליו אחרים, לא דברים מפיו או בשמו. נדמה לי שגם המשפט האחרון שלך הוא מעט סתום ודורש הבהרות: "האדם הישראלי" - האם הכוונה לישראלי מבחינת אזרחותו או ישראלי ככפל דיבור ליהודי (על לשון בנ"י)? "להיזהר שבעתיים" - האם ישנם דברים/דמויות עליהם אפשר לדבר ללא חשש כזה (הכוונה היא במסגרת היהדות כמובן)? "אחד מאבות האומה" - אני יודע שהנטיה היא לקבל את אברהם כדמות בשר ודם, אלא שעל זה בדיוק היתה השאלה/הערה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר בראשית שב*ספר הספרים* מלא וגדוש בדברים מפיו של אברהם אבינו. ואני ממש לא מתכוון לצטט כאן את כל הספר או חלקו. אני רק תוהה ביני לבין עצמי, איזה ציון קיבלת בתנ"ך בתעודת הבגרות שלך. אל תתחמק מן האמת: אם יש בידך טיעונים להפריך את ההוכחות של הרמב"ם לקיומו של אברהם כאבי האומה - הצג אותם כאן ועכשיו וציבור הקוראים ישפוט כבר למי להאמין. ובכלל, אנו מאמינים במסורת שהועברה ברציפות היסטורית בלתי-פוסקת שהתנ"ך הוא הספר שנמסר למשה במעמד הר סיני. מאחר ומדובר בספר אלוקי, הרי שהוא ספר שדובר אמת, כי חותמו של אלוקי ישראל היא האמת. ומאחר והמקרא מספר לנו על קיומו של האיש כאבי האומה היהודית-העברית יש להניח היגיונית שאינו משקר עלינו. בוודאי שלא כמו מגוון השקרים הנלוזים של "מחקרים השוואתיים", הבאים תחת איצטלה של "אמת מדעית", ששטפו לאנשים כמוך את המוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אני חוצפן? כי אני לא מקבל בהכנעה את מסקנות המחקרים ההשוואתיים שמתיימרים לרקוד תחת מטריית "האמת המחקרית המדעית", בשעה שיש להטיל ספק בהיותם מדעיים, רק על מנת לנפץ את העובדות ההיסטוריות שנמסרו לאבותינו במעמד הר סיני והועברו ברציפות היסטורית בלתי פוסקת עד ימינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הקנקן (''אני רק תוהה ביני לבין עצמי, איזה ציון קיבלת בתנ''ך בתעודת הבגרות שלך''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני יוצא מנקודת הנחה שמי ששואל שאלות גן ילדים שכאלה, ולא שאין זו זכותו המלאה, אינו מכיר את ספר הספרים. על כן, תהיתי בקול על הציון. אני בהחלט מסכים שלא הייתי צריך לתהות בקול, כי הנה ירדנו ממסילת הדיון. ואולי ירדנו ממנה כי כלו טיעוני הנגד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי לך להניח פחות הנחות ולהפסיק לעטוף את מה שיש לך לומר בחלוקת ציונים והערכות פדגוגיות. דוגמא: "ואולי ירדנו ממנה כי כלו טיעוני הנגד?" - לא, ירדנו ממסילת הדיון כי אתה מפזר מטענים על הפסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אתה שואל למה וממשיך באותה דרך. שים לב לאופן שבו פנית לרב"י: בתגובה 210297 אתה טוען שהוא שואל שאלות ששואלים בגן הילדים, ואע"פ שהוא עונה לך בצורה מכובדת, אתה ממשיך ותוהה מה ציון הבגרות שלו בתנ"ך. והנה, בתגובה אליה אני מגיבה כרגע, אתה *מסכים* שלא היית צריך לתהות בקול, ובאותה נשימה ממשיך לכנות את שאלותיו "שאלות גן ילדים". אז באמת, אתה חושב שמה שהפסיק את הדיון זה מחסור בטיעוני נגד, או אולי פשוט רצון להימנע מכל ההערות המיותרות האלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט מוכן ומעוניין להימנע מכל הערות הביניים המיותרות האלה, על מנת לשוב לשולחן הדיונים. ואני מבקש סליחה מרב''י על ''הערותיי החצופות''. רון, סליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תנסה פעם נוספת, בלי המרכאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שהמרכאות הן בבחינת - במרכאות כפולות ומכופלות, ויש שהן בבחינת - ציטוט מתוך, כפי שהיה הפעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לדעתי, הגיע הזמן לעשות את זה ו"סליחה" מראש). שלב א': אורי פז - אתה אידיוט לא קטן, דוגמט, חוצפן וחוטא שוב ושוב בזילות שואה מעצבנת. שלב ההתנצלות: אני "מתנצל" על "פנייתי" ש"אולי אינה במקומה" ו"כנראה" תמחק ע"י ה"עורכים" של ה"אייל" ה"קורא". גם "ממך" אני מבקש "סליחה" ומקווה שה"דיון" יחזור אל "מסלולו" בשלום. העיקר שיצאתי מכל זה "מזה פ'סדר" בעיני עצמי (אני מזה סקסי כשאני "מתנצל"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הוא היה אומר: כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו, וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו, אין רוח המקום נוחה הימנו." "הסר כעס מליבך..." ידידי היקר, ויישר כח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדים ששאלו: מהם החיים? מה ההבדל בין חי לאבן? מה יש בסוף העולם? מה קורה אחרי שמתים? יש אלוהים? מי ברא אותו? וראה זה פלא: אותן שאלות עצמן מעסיקות גם את גדולי הפילוסופים... ומאחר וגדולי הפילוסופים הם טמבלים ילדותיים שאינם מבינים מימינם ומשמאלם - אין להם תשובות אינסטנט מן השרוול, כמו למר פז! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום תשובות איטנסטנט מהשרוול, ואני יודע להודות כאשר אינני יודע. לבינתיים זה רק המתדיין שולף כאן הפרכות אינסטנט מהשרוול, ואולי גרוע מכך, שולף מהמותן. מהן תהיות ליבו המר אודות אברהם העברי אם לא שליפות מהמותן?! ומה שנוגע לשאלות ילדותיות הנשאלות ברמת-גן ובאותה נשימה על ידי גדולי הפילוסופים, נו טוב, ראה את הספר החדש "פילוסופיה וילדים", מאת פרופ' גארת מאתיוס (בהוצ' ידיעות אחרונות, ספרי עליית הגג, בעריכת ד"ר יהודה מלצר). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |