|
אחזור ואומר שוב שאנו מקיימים את המצוות כי צווינו לעשות כן ולא מתוך בחירה או למען ההנאה. אמנם יודעים אנו כי לטובתינו קיום המצוות, אולם גם אם לא נראה את אותו טוב הצפון לצדיקים לא נבעו במצוות. וזה ההבדל בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו. כלומר עובד אלוקים ממשיך לקיים את המצוות גם כשהוא חושב שהוא לא יקבל שכר ואשר לא עבדו בועט במצוות כשהוא רואה בן שמת בגלל קיום מצוות אב ואם.
טעמי המצוות תועלתם על כן להקל עלינו את קיום המצוות ולתת לנו חשק לקיימם, ולא חלילה תנאי לקיום המצוות. פרושך על כן יכול להכלל בתוך שלל טעמי המצוות הניתנים לקורבנות אולם אין הם נוגעים לגוף קיום המצווה.
לגבי הסיפא, לצערי ישנם דתיים ואפילו רבנים המסכימים איתך שיש סדר למצוות ורוצים לשים את הקורבנות בסוף. אני, לא כן עמדי. המצוות כולם גזרת מלך. כולם אהובים, כולם ברורים - ומתוך כולם יתגלה כבוד המלך עלינו. תורת ה' תמימה משיבת נפש.
|
|