בתשובה לדמיטרי לוינסון, 13/04/01 0:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנושא של רישום ע"י המדינה בדרך כלל מוצדק באחת משתי דרכים: 1. מדובר במצב בו יש אינטרס לרוב המעורבים בדבר שיתקיים רישום אובייקטיבי להסתמך עליו. רישומים פרטיים מעלים הוצאות של בירור בעלות וכו', מייקרים עיסקאות פשוטות ופוגעים בכל מי שרוצה להיעזר בשוק הרלוונטי (דירות, מכוניות, נשים, גברים, ...). בעצם היעדר רישום יוצר דילמת אסיר, בו כ"א מעוניין במירשם אמין ואובייקטיבי, אך בהיעדרו יעדיף לרמות או לחפש מירשם 'טוב' עבורו. המירשם האובייקטיבי מונע את אפשרות הרמאות (הזו, יש אחרות), ומונע את דילמת האסיר הפוגעת בכולם. 2. מעוניינים למנוע החצנה של הסיכונים או הנזקים של צדדים לחוזה על צד שלישי, לא מעורב בחוזה, שאינו יכול להגן על עצמו. אז מחייבים רישום כדי שלצד שלישי כזה 'יהיה את מי לתבוע', והבעלים הרשום ידע שזו אחריותו לוודא לשנות את המירשם אם הוא מוכר את הנכס. כך חובת המוכר רכב להעביר בעלות במשרד הרישוי (או שיירשם שם כאמור). איזה מהשניים מתאים לנישואין? אם רואים את ההסכמה החברתית כקונסנזוס, הרי הטיעון הראשון מתאים. אם ההסכמה החברתית כבר אינה כה רחבה (וכך נראה), ההצדקה לכפות על כולם הסדר 'כי ככה עדיף לכולם' כבר אינה כה חזקה. נשאר הטיעון של לכפות על כולם הסדר כי הרוב מעדיף כך (בהנחה שזהו עדיין המצב). אך כאן זו כבר כפייה על המיעוט על-מנת להגן על דעת הרוב, טיעון חלש בהרבה מהטיעון המקורי. השאלה אם צריך לשנות את המצב הקיים, אם כך, תלוייה בשאלה רחבה יותר של גבולות כוחו של הרוב בדמוקרטיה, ומהם המקרים החריגים (אני מקווה) בהם אנו מרשים לרוב לכפות דעתו על המיעוט. אם נישואין ורישומם מספיק חשובים כדי להיכנס לחריג הזה, תלוי בגודל החריג (עד כמה מגינים על המיעוט מפני הרוב) וחשיבות המקרה (עד כמה רואים בנישואין מקרה חשוב ביחס לאחרים). |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |