בתשובה לעוזי ו., 29/03/04 18:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יכול להיות בטוח בדבר כזה, אך נראה לי שכרגע, כפי שכתבתי בתגובה אחרת שלי, למרבה הצער, באופן מכוון לא מנסים לפגוע ברנטיסי וחבריו. זו מין התנהגות שבאה מהרגש, מין תקווה שהשקט היחסי יישמר אם נלך על קצות האצבעות. כמוך אני חושב שזו טעות, שתעלה לנו ביוקר (אבל גם כשייגבה המחיר לא אוכל להוכיח זאת.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ספקולציה משלי: האמריקאים הודיעו לשרון שעוד חיסול מתוקשר כזה והם מוסרים למשטרה כמה קלטות שהטורף שלהם יירט מהשיחות של גלעד עם אפל. (גם אני לא יכול להוכיח זאת, האמריקאים אוסרים עלי לפרסם את הקלטות ההן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם בטח נעלבו, כי התמונות של יאסין עם המוח בחוץ היו הרבה יותר מרשימות מהפגרים של עודיי וקוסיי. . . (אגב כל הזכויות לתמונות הנפלאות שמורות לפלשתינים. אי אפשר להתחרות בהם בדברים כאלה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הבה נראה מה הקהל הנכבד חושב על הרעיון המטופש הבא: שמועות שגונבו לאוזני טוענות שמראה המחבלים המתפוצצים לאחר מותם אינו משובב נפש כל עיקר. ליתר דיוק, הוא מגעיל באמת, כשבחלק מהמקרים הגולגולת נפרדת לחלוטין מהגופה, והתוצאה לא נראית כמו משהו שאתה רוצה להתבונן בו לפני ארוחת הבוקר. חשבתי על האפשרות להפיץ צילומי תקריב של השאהידים בצורה של פמפלטים מהודרים על נייר כרומו שיוטלו ממטוסים במקומות כמו עזה ושכם. אפשר להוסיף גם כיתוב בנוסח "אתה באמת חושב שזה מה שהבתולות בגן-עדן רוצות?" או איזו פאתווה מאחד מחכמי הדת המוסלמים שמתנגדים לפיגועי התאבדות - נדמה לי שיש כמה כאלה. הרעיון הוא שלמרות האמונה העזה ושטיפת המוח, אי שם מסתתר גם אצל השאהידים בפוטנציה ספק קל שבקלים ופחד טבעי מהמוות. התמונות האלה יכולות לערער טיפה את קור הרוח שנדרש מהם ברגע האמת, מה שלא יכול להזיק לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לערער טיפה את קור הרוח שנדרש מהשאהידים ברגע האמת, לא יכול להזיק לנו? רק זה חסר לנו. חרמן עצבני עם 10 ק"ג חומר נפץ מסתובב לא קשור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שמדובר בלחץ אמריקאני כאן. דווקא האמריקאים בטאו מס' פעמים את רצונם בחיסול החמאס והג'יהאד (להבדיל מהפתח). השלטון הישראלי (קרי שרון) הוא זה שפחות מעוניין בלהחליש את החמאס לחלוטין (כי אז הוא מקבל שוב פתח ללא אופוזיציה, ולא בשביל זה נוצר החמאס ב 87). יאסין היה אתנן יחיד ומיוחד לקראת שיחת שרון בוש (ווייסגלס-רייס), והציפיה היא שאתנן זה בלבד (עם כמה הבטחות לעתיד) יוביל לתמיכה אמריקאית בניתוק החד צדדי בעזה, ירידה מ"מפת הדרכים", וקבלת סיוע פינוי נדיב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |