 |
מבחן טיורינג המקורי או מה שטיורינג כינה "The Imitation Game" הוא כדלקמן:
טיורינג מציע את השאלה "האם מכונות יכולות לחשוב?", אבל מבין שלשם תשובה עליו להגדיר קודם את המושגים "מכונה" ו- "לחשוב" על-פי השימוש שנעשה בהם על-פי רוב. הוא מגיע למסקנה שאם זה כך, אז התשובה לשאלה ששאל צריכה להינתן בסקר סטאטיסטי ושעליו להשתמש במשאל גאלופ, אך שדבר מעין זה הוא מצד שני מגוחך. לכן, הוא מציע במקום את הניסוי הבא אותו הוא מכנה "The Imitation Game":
במשחק שלושה בני-אדם, גבר (A), אישה (B), וחוקר/ת (C). החוקר/ת נמצא בחדר שונה מזה של שני הנבדקים. מטרת המשחק לחוקר/ת היא לזהות מי הוא הגבר ומי האישה, אותם הוא/היא מכיר/ה בתוויות X ו- Y, כשבסוף המשחק עליו/ה לומר: 'X הוא A ו- Y היא B', או 'X היא B ו- Y הוא A'. לחוקר/ת מותר להציב שאלות לנבדקים כך:
C: "האם X יאמר/תאמר לי בבקשה את אורך שערו/ה?". עתה, נניח כי X הוא למעשה A, אז על A לענות. מטרתו של A במשחק היא לגרום ל- C להגיע לזיהוי מוטעה. תשובתו לכן עשויה להיות
"שיערי קוצני וגדילי השיער הארוכים ביותר מגיעים ל- 23 סנטימטרים"
על-מנת שגווני הקול לא יסייעו לחוקר/ת, על התשובות להיכתב, או טוב יותר, להיות מודפסות.
בסידור האופטימאלי יהיה טלפרינטר שיקשר בין שני החדרים. לחילופין, השאלות והתשובות יכולות להימסר על-ידי תיווך.
מטרת המשחק לשחקן השלישי (B) היא לעזור לחוקר/ת. האסטרטגיה הכי טובה בשבילה היא כנראה לתת תשובות אמיתיות. היא יכולה להוסיף דברים כגון: "אני האישה, אל תקשיב לו !" לתשובותיה, אבל זה לא יחשוף דבר, שכן הגבר יכול לעשות זאת גם.
עתה אנו שואלים את השאלה:
'מה יקרה אם מכונה תיקח את תפקיד A במשחק זה ?".
האם החוקר/ת י/תטעה באותה שכיחות במשחק כזה כמו השכיחות בה טע(ת)ה במשחק ששוחק על-ידי גבר ואישה ?
שאלות אלה מחליפות את השאלה המקורית, "האם מכונות יכולות לחשוב?"
(תרגום מאוד חופשי אך נאמן בפרטים מ- "Computing Machinery and Intelligence", A. M. Turing, Mind. New Series, Volume 59, Issue 236 (Oct., 1950), 436-460)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש