|
||||
|
||||
ידיעה כזאת אכן שודרה כמה פעמים, ואין כל צורך להישבע. כשאתה נתקל בהודעה כזאת אתה צריך להסיק מיד שהחמס בבעיה. . . בדיוק כמו בזמנים שבהם רעיונות של הודנה עולים וצפים. |
|
||||
|
||||
1. מה הקשר לחמאס? מי שהוציא את ההודעה הם אנשי רוח פלסטינים שאינם ברובם תומכי חמאס. 2. הבאתי את הידיעה אל מול אותם רבים השואלים פה מדי פעם "איפה אנשי השלום הערבים?" וטוענים שאין בין הפלסטינאים והערבים בכלל אף אנשי ציבור שמתנגדים באופן ציבורי למאבק המזוין ולאלימות. גילוי דעת כזה של 60 אנשי רוח, כשהוא בא לא אחרי פיגוע בישראל (בבחינת "בואו ננסה למנוע את התגובה הישראלית" אלא לאחר חיסול השיחח' יאסין, בהחלט מעיד על קיומם של אנשי-שלום בצד הפלסטיני. 3. העלמותה של הידיעה (אני בטוח שראיתי אותה גם באינטרנט, ב- msn, ביום חמישי, והנה כבר בשישי נעלמו עקבותיה) מעידה על הנטייה הזו שלנו, לשכוח את הקוראים לשלום בצד השני ולהדגיש את המסיתים למלחמה. |
|
||||
|
||||
את דבריי כתבתי למרות שאני יודע שלחותמי ההודעה אין תעודות חבר של החמס. אני גם יודע מי זה סרי נוסייבה ואני יודע מי זו חנן אשראואי. בכל זאת אני חי כאן מספר שנים. אבל השנים האלה גם למדוני שככל שמדובר ביחס אלינו (1), מדובר בזרועות שונות של אותה מפלצת שלכל אחת מהן התפקיד המיוחד לה, אך את הפקודות מגיעות מאותו מוח. את דעתי זו אני מביע באייל לא בפעם הראשונה. לעניין פרסום הידיעה, הרושם שלי שונה לגמרי. הידיעה הזאת חזרה ונשתנה. חלק מהחותמים גם רואיינו בתכניות הבוקר ברשת ב' שאותן שמעתי. (וזה די עצבן אותי כי איני סובל שהרדיו הממלכתי שלנו נותן פה לנציגי האויב. זו מחלה שקיימת רק אצלנו.) (1) בעניינים פנימיים של רצון שליטה, השפעה על הציבור וכדומה יש שם, באופן טבעי, עימותים מדי פעם |
|
||||
|
||||
מה ההתרגשות? מדובר בויכוח פלשתינאי-פנימי על הדרך ולא על המטרה. אלה ואלה חותרים לאותה מטרה - חיסול מדינת ישראל, אלא שאותם 60 "אנשי רוח" סבורים, שהדרך הנכונה יותר להשגת אותה מטרה - חיסול ישראל - הינה מאבק לא אלים. לטעמי, אותם 60 "אנשי רוח" מסוכנים הרבה יותר מהחמאס וממצדדי הדרך האלימה, משום שהם צודקים: הסיכוי שלהם להצליח במאבקם נגד ה"כיבוש" (קרי: להשמיד את המדינה) יהיה הרבה יותר גדול אם ייעשה בדרך לא אלימה. ואין לי הסבר טוב לכך, שאין דיון של ממש בשאלה הקריטית: מהי מטרת הערבים, שאלה שהתשובה עליה יכולה להסביר - לפחות באופן חלקי - את המחלוקת ימין-שמאל בישראל. |
|
||||
|
||||
בין החותמים נמצאים סרי נוסייבה שחתם עם עמי איילון על המיפקד הלאומי ויאסר עבד ראבו, שותפו של יוסי ביילין להסכם ז'נווה. שניהם הסכמים שבהם מסכימים הפלסטינים לחלוקת הארץ, פשרה בנושא ירושלים וויתור על זכות השיבה. איפה כאן הרצון להשמיד את המדינה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הנה מאמר של עמירה הס, שאינה חשודה ב'ימניות' יתירה. המאמר עוסק אמנם בהבחנה בין ה'מתונים' ל'קיצוניים' בחמאס, אבל זו התמונה - לדעתי - אצל כל הערבים כולם. ורצון, אגב, הוא עניין שבליבו של אדם, שכל שאנחנו יכולים לעשות זה לנסות להסיק אותו ממעשים ומהצהרות. גם אתה אינך *יודע* מה בליבם של סרי נוסייבה ויאסר עבד רבו ומהי התכלית אליה הם חותרים. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה איתך, אבל אני אשמח מאוד אם הפלסטינאים יחליטו לחסל את המדינה בדרך לא אלימה ויפסיקו לחלוטין מנקיטת אמצעים אלימים. |
|
||||
|
||||
"אשמח מאוד אם הפלסטינאים יחליטו לחסל את המדינה בדרך לא אלימה". וזה מה שמשמח כיום יהודי (יש לשער) ... ואגב - הסכנה לקיומה של ישראל בדרך לא אלימה של ה'מתונים' גדולה הרבה יותר ממאבקם האלים של ה'קיצוניים". לא קשה להגיע למסקנה זאת. חשוב על זה מעט ותגיע לכך בעצמך. כבר אמר מי שאמר: אנו מצליחים לשרוד לא בזכות חכמתנו אלא בשל טפשותם של אוייבנו. אלא שלא לעולם חוסן, ואני מודאג מאד. |
|
||||
|
||||
הסכנה לקיומה של ישראל בדרך לא אלימה אולי גדולה יותר, אבל הסכנה לחיי ולחיי שאר האזרחים של המדינה קטנה יותר, אלא אם תרחיש האימה שלך כולל טבח המוני ביהודים שישארו כאן לאחר ביטולה של מדינת ישראל, ושואה חדשה ליהודים שיברחו לאירופה וארה''ב. אתה יכול להתמודד עם הסכנה של הקיצונים, אבל בדרך יהרגו אלפי אנשים חפים מפשע. אני אישית מעדיף את ההתמודדות עם הסכנה של המתונים, מאחר שבדרך לא נהרגים אנשים. וכמובן, ישמח אותי הרבה יותר אם לא תהיה שום סכנה לישראל, והערבים יחיו איתנו בשלום, בין אם לצדנו ובין אם בינינו. אל תהיה דמגוג. |
|
||||
|
||||
במשך מאות רבות היו היהודים בכל ארצות מושבם אזרחים מסוג יז': חסרי זכויות אדם ואזרח (עד כמה שניתנו ללא-יהודים שבארצות מושבם), נטבחו, נגזלו, נבזזו, הושפלו, נאנסו הן פיסית והן להמיר את דעתם, היו ללעג ולקלס ועוד ועוד. כך חלפו השנים, עד שמקצת מהיהודים החליטו לשים לכך קץ, ולשם כך מן הההכרח להקים ליהודים בית לאומי, שבו יהיו היהודים בני חורין ואדונים לגורלם. לאחר מאבק ממושך קרא הנס - הוקמה מדינת היהודים, היא מדינת ישראל. חלפו עברו השנים והיהודים בארץ ישראל שכחו מה שאירע להם כשהיו חסרי מדינה. הם התרגלו במהירות להיותם בני חורין. והעיקר - הם שכחו שהם נותרו יהודים ואת משמעות הדבר. כל כך שכחו, עד שאין זה כל כך נורא בעיניהם אם המדינה היהודית תחדול מלהתקיים, ובלבד שהדבר ייעשה בדרך חוקית ודמוקרטית. ובכן, מר אלכסנדרוביץ', אני שייך לאלה שלא שכחו וזוכרים היטב את שהיה. לאלה שזוכרים שהם נותרו יהודים ושחיסולה של המדינה כמדינת היהודים יחזיר אותם לימים הרעים ההם. הרעים מאד.גם בעידן הנאורות הנוכחי, שלדעתי הינו זמני בהחלט. לכן, אעשה ככל יכולתי כדי לשמור על קיומה של המדינה כמדינת היהודים, ולשם כך אשתמש בכל אמצעי, ללא שום סייג. ובעיני, מי ששם לו למטרה אפילו רק לשנות את אופיה של המדינה כמדינת היהודים - אויב הוא לי, ואעשה כל שביכולתי כדי להשמידו. ללא שום פשרה וללא שום סייג. אני יודע שמעטים מהיהודים בארץ ישראל חושבים כמוני. הדבר מעציב אותי מאד. אבל אין זה מחייב כלל, שאלה החושבים/מאמינים כמוני טועים. ימים יגידו. |
|
||||
|
||||
ההודעה הזו לא מחדשת שום דבר. מה כל זה קשור לתקווה שלי שהפעולות להשמדת מדינת ישראל לא יכללו בתוכן רצח אזרחים? גם בעיני זה דבר רע אם המדינה היהודית תחדול מלהתקיים, אבל בניגוד אלייך, כנראה, אני מעדיף שאם המאמצים לחיסולה יעשו, אם כבר עושים, בדרך דמוקרטית, ואפילו אם הסכנה גדולה יותר כך, מאשר בדרך של רצח והרג. דיברתי קודם על "תרחיש האימה" שלך, ועכשיו אני משוכנע שאתה בטוח שברגע שבו תבוטל ישראל, תפרוץ שואה חדשה. זו תפיסה קיצונית ותמוהה, שמניחה גם ביטול ישראל כתוצאה בלתי נמנעת של מאבק דמוקרטי נגדה, בעוד שמאבק טרוריסטי נגדה לא יוכל לבטלה, וגם ביטול ישראל=>שואה חדשה. שיעור ההיסטוריה שלך היה מאלף, אבל לא רלוונטי כלל. |
|
||||
|
||||
תיזהר בדבריך; המהלל ה"זקן" הזה עוד עלול להשמיד אותך. |
|
||||
|
||||
"אני שייך לאלה שלא שכחו וזוכרים היטב את שהיה". נחמד. אפשר לשאול בן כמה אתה? או שאתה סתם מוכר לנו את הנראטיב שסיפרו לך? |
|
||||
|
||||
זוהי התוחלת של אירועים הסטוריים בכלל, ושל סבלו של העם היהודי בפרט? רק גילו של אדם? |
|
||||
|
||||
איזה אירועים היסטוריים? סיפרת סיפור ללא אירועים ספציפיים 1. "סידרת" את ההיסטוריה באופן מסוים, וטענת שאתה זוכר את זה היטב. אפילו מבנה הסיפור שלך הוא מבנה של אגדה: הוא מתקיים בעבר בלתי-מוגדר, הביטויים שלך שייכים לאגדות ("במשך מאות רבות", "חלפו עברו השנים" וכולי), הגיבורים קמים יום אחד לעשות מעשה ולהשתחרר מהשיעבוד, ויש גם מוסר השכל בסוף. אני לא חולם לערער על הזכרון שלך, כמובן. אני רק סקרן לגבי המקורות שלו. 1 למעט "נס" שלהקמת המדינה. האם הטענה שזהו נס היא חלק מהאירוע? |
|
||||
|
||||
הלל צריך להיות עכשיו בערך בן 18 לדעתי, קצת אחרי הפסיכומטרי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |