בתשובה לירדן ניר, 11/04/01 22:40
המקהליה האירופית המשותפת 20862
משום מה, ולדעתי בצדק, גיליתי שאני מכליל את המוסיקה הישראלית 'הישנה והטובה' בקטגוריית המוסיקה הלאומית, וזאת מכיוון שיש בה ייחוד מסויים שאין במקום אחר זולת ישראל. שירי האירוויזיון הטובים כמו 'אבניבי', 'הורה', 'הללויה', 'חי', 'דרך המלך', 'כאן', 'שיר הבטלנים', וכו' מתקשרים אצלי אוטומטית לתודעה הלאומית, ואפילו מעוררים אצלי מעין גאווה כזו.

אולי זה רק אני, אבל נראה לי שלא.
המקהליה האירופית המשותפת 20869
אם אתה מחפש לקשור בין הארוביזיון וגאווה לאומית (עם קריצה צינית) אז רק שיר אחד עומד בקטדוריה הזו - נתתי לה חיי של כוורת.

אני זוכר יפה את העינים התוהות של הצופים באולם שלא הבינו בדיוק מה סנדרסון רוצה מהם.
המקהליה האירופית המשותפת 20871
מה עם "חי חי חי, עם ישראל חי"?
"כאן ביתי פה אני נולדתי"?
"הורה"?
"ירושלם, לך כל שירי אהבתי"?
והרשימה ארוכה מאין כמוה!
על טעם וריח יש להיתווכח 20874
וכי יש משהו אחר שווה ויכוח?

ההבדל הוא ברמת התיחכום של הטקסט, המלודיה והמבנה המורכב של השיר של כוורת שבמובהק אינו כפוף לקונבנציות פסטיבליות שמטרתן אחת - זכיה בקולות אירופאיים.

ולכן, אם ניתרכז במילים נגלה שנתתי לה חיי הוא קלסיקה ישראלית טיפוסית אשר כמעט סגורה להבנה על ידי זרים.
על טעם וריח יש להיתווכח 20878
אבל האם יש פסול בשימוש ב-"קונבנציות פסטיבליות" על מנת לזכות?
כל המטרה של התחרות היא זכיה, ולכן ההתפשרות כשמגיעים לחו"ל: "זה רק ספורט" הפך ל-"ויוה ספורט", למשל.

דוקא הדוגמא שלך מראה ש"נתתי לה חיי" אינו מתאים לתחרות כגון האירוויזיון משום שהוא לא מדבר לקהל היעד. שואו ביזנס זה שואו ביזנס, מה לעשות.
היא הנותנת 20881
אני האחרון שיגנה שימוש בטכניקות אלו או אחרות על מנת לזכות בארוע שמטרתו המוצהרת היא זכיה ובמובלע הצלחה מסחרית.

אך כשחפשת הקשר בין מוסיקה ישראלית 'ישנה וטובה' היינו, חפה ממידה מסוימת של מסחריות ונוטה יותר לאמנות, הרי שאין עוררין על כך שמכל השירים שישראל שיגרה, ניצב לו נתתי לה חיי בדד ונישא.
היא הנותנת 20883
אמת. איני יודע אם אתה זוכר, אבל בתחרות האירוויזיון לפני שנתיים הציגו הגרמנים שיר מגוחך, מטורף ומטורלל שעד היום חיוך עולה על שפתי כל אימת שאני נזכר בו. מעניין אם זה מה שנקרא אצלם מוסיקה 'ישנה וטובה'...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים