 |
עמדות השוללות את ה"אני" כישות מתמידה (או בכלל, כישות קיימת) אינן מקוריות כלל. הן מופיעות החל בבודהיזם ההודי על גלגוליו השונים (שם מהווה שלילת האני עמוד תווך חשוב לתורה כולה), עבור בתפיסות אידיאליסטיות שונות (פיתוחים של הסוליפסיזם נוסח ברקלי: כל מה שיש זה מה שנתפש ברגע ההווה) וכלה בתלי תלים של כתבים מודרניים יותר (הבהיר והחד בהוגים שעוסק בשאלות מעין אלו הוא כמובן פרידריך ניטשה. מומלץ במיוחד המאמר הראשון בספרו "מעבר לטוב ולרוע", בייחוד ההתייחסות ל"אני חושב" הקרטזיאני (סעיף..16 או 17..משהו כזה).
בכל הנוגע להיבט המוסרי של שלילת התמדת ה"אני", עמדות כאלו דווקא אינן מוכרות לי משום מקום. אבל האמת שאיני מתעניין יותר מדי באתיקה. ואם לחלק האתי בלבד התייחסת באומרך שהן נראות לך "קצת מטומטמות", הריני מתכבד לחלוק עמך דעה זו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש