|
לנהל משפט בלי שיש לנאשם זכות להתעמת עם הראיות נגדו (right of confrontation) זו הפרה של עקרונות משפט עתיקים ובסיסיים.
כמו כן, סניגור (כמו כל עו"ד) צריך לפעול במסירות ובנאמנות וללא מורא לטובת הלקוח, ולסייע לבית המשפט לעשות משפט. הטלת נאמנות כפולה על סניגור (להתייעץ עם לקוח אבל לשמור על אינטרס המדינה ולא לגלות לו) היא מאוד פרובלמטית.
לכן לדעתי עדיף שלא יהיה אדם כזה, שנאמנויותיו לא ברורות, ושישמש למערכת עלה תאנה. האחריות לנהל את ה"אידך גיסא" כנגד הרשות היא אצל השופט, ולא נראה שצריך לתת לו אקאמול מצפוני שתרומתו לעציר מפוקפקת.
(אגב, בבתי הדין הצבאיים קיים הסדר של מתן היתר בטחוני לסניגורים; אבל אני אופתע אם יש שם הסדר של פיצול אינפורמציה בין ידיעת הסניגור לזו של הלקוח.)
|
|