בתשובה לתבואת שגעון, 22/03/04 17:50
208194
מבחינה רציונאלית, אם אתה נמנע מפעולה כלשהי רק בגלל חינוך/התנייה, ייתכן מאוד שאחרי תקופת הסתגלות שבה תדרש למאמץ כלשהו, תהנה הרבה יותר מאשר קודם. אני לא רואה שום דבר צורם בכך שהשכל אומר לך איך לשפר את מצבך, גם אם הרגשות שלך באותו רגע אומרים לך אחרת. רגשות הם לרוב בעלי אופק קצר מאוד, ואילו השכל מסוגל לראות יותר טוב מהם מה טוב לך.
208215
קודם כל, זה לא "מבחינה רציונלית". נסיון הגמילה שאתה מתאר יוצא ממצב קיומי מצוי ושואף ל-, מדמיין, מצב קיומי רצוי. דימיונה המיידי של סיטואציה עתידית מועדפת (השכל מסוגל לראות..(?) ממש כך) וההתכוונות המעשית אליה הן חלק מתהליך מובלע, אינטואיטיבי ובלתי רצוני שבינו ובין רציונליות אין ולא כלום. מה שעשית ביחס לטענתי מהשיחה עם דורון היה פשוט להסתמך על הכיוון הנגטיבי המובהק של המילה "בעיה"; אבל על אותה הדרך בדיוק אפשר לראות מצב עניינים עתידי משופר המופיע בעיני רוחך כבעיה נתונה בעלת כיוון "פוזיטיבי".

מעבר לכך, ההפרדה המוחלטת שאתה עושה בין רגשות לשכל אינה מקובלת עליי. הופעתן של מחשבות אינה הליך רציונלי, אין לך שליטה ממשית עליה ומבחינה זו אין כל הבדל בינה לבין הופעתן של תחושות. גם אופיין ותוכנן מושפעים במידה רבה מהמצב הרגשי והפיסי בו אדם נתון, שלא לדבר על ה-bias פרי דעותיו ועקרונותיו הקיימים, המשפיע על שיפוטו ה"רציונלי" בהיתקלו בעמדה מנוגדת (השאלה המובלעת בחוט המחשבה: "איך אפריך את העמדה הזו?").

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים