 |
ברמה האישית, אני מתאבל על מותם של אנשים שהכרתי ברמה האישית. ברמה הלאומית, אנחנו מתאבלים על אנשים רבים מכדי למנות, וקשה למצוא מחנה משותף לכולם. על חלקם (הקטן) תאבלים בגלל מי שהם היו, על חלקם אנחנו מתאבלים בגלל דרך מותם (רבין, גדליה, זאבי?), על חלקם אנחנו מתאבלים בגלל הסמל שהם היוו (בגין, בן גוריון?), וכו'. שים לב שמי שזכה לימי צום ותאנית הם לא בדיוק גדולי האומה, אין צום דוד, ואין תאנית משה.
"מה שעד עכשיו הראית זה שהסכמה/אי-הסכמה עם דעות פוליטיות היא במקרים מסויימים אולי גורם לא משפיע על אקט האבל". נכון, וזה כל מה שבאתי להראות. לדעתי עשיתי את העבודה שלי בצורה מוצלחת. עכשיו תן לי לחזור למקום ממנו באתי. לא ציינתי מהם הדברים שכן ניתן להסיק מאבל, משום שזה בלתי אפשרי. מה לעשות, החיים לא פשוטים. בני אדם הם חיה מורכבת מכדי שתוכל לאפיין אותם בצורה כל כך פשטנית וחד ממדית. וכל שכן, שמדובר על קבוצות גדולות של בני אדם. כל מקרה צריך ללמוד לגופו, ולהסיק את המסקנות לאחר למידת הפרטים הקטנים והמרגיזים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש