|
לא סביר שדיכטר (בטלן) התנגד לחיסול יאסין המשתלהב - וראה הקישור של מר הלל הזקן. גם מופז הבטלן רק חיכה להזדמנות פז. השאלה הגדולה לבלבניסט היא אם כן: למה אריק ?! (ולמה עכשיו)? וכאן, כרגע, יש לי מס' כיוונים: הפעולה הרי תוכננה זמן מה, והיה צורך בהכשרת הציבור הערבי (לפחות החלק שמשתף איתנו פעולה) - אולי זה מסביר את הפגישה המסתורית עם עבדאללה בסופש בחוות השקמים, וכן העיתוי - וייסגלס מתחיל באותו יום ממש ביקור בעייתי אצל בוש הבטלן, ומנסה לקבל הכרה בתוכנית המשתלהבת של שרון + פיצויים שמנים שירככו את הפינוי מעזה. שרון מחליט להענות ללחץ הבטלן, מתוך מטרה לזכות במהלך שלו בחצר הגביר בוושינגטון, ואולי מתנחם בכך שההפסד הכולל במחנה המשתלהב אינו כבד מדי: עבדאללה ירסן דרך מפקדת החמאס בירדן, מחליפו של יאסין יהיה מן הסתם גם משתלהב (הם די הומוגניים שם, בהנהגת החמאס, כרגע), והחמאס דווקא יצבור תנופה מול הפתח לאחר מות הקדושים הזה של יאסין. יאסין עצמו כנראה ממילא לא היה מאריך ימים, וייתכן גם שהאפקטיביות שלו מבחינת הנהגה ממש (ולא רק כסמל) הלכה וירדה (שמענו יותר ויותר את רנטיסי ודומיו ופחות את יאסין). כלומר, אם להמר לרגע, ולשים שוב את הבלבניזם הפרטי שלי למבחן עפ"י ניתוח זה, אני צופה הסכמה אמריקנית לתוכנית ההתנתקות של שרון, ואולי אפילו הסכמה עקרונית לדבר על פיצויים בהתאם ל"עומק הפינוי".
|
|