|
||||
|
||||
נראה לי שיש לך בעיות בהבנת הנקרא... הרי הנתונים מדברים בעד עצמם (פחות או יותר): למשל, "שיעור השוללים את זכות הקיום של ישראל כמדינה יהודית-ציונית עלה מ-35.3 אחוזים ב-1995 ל-41.8 אחוזים ב-1999"! האם יהיה מופרז לנחש שבשנת 2004, אחרי שלוש שנות אינתיפאדה, אחוז השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית-ציונית עולה בהרבה על 50%? האם יהיה מופרז להניח, שהיום - ביום חיסולו של אחמד זצ"ל - השיעור יתקרב ל- 100%? ואם כן - מהי המשמעות, לדעתך, של הקשר שבין השינוי החד בשיעור התומכים/השוללים ובין אירועים כמו זהות ראש הממשלה או חיסול אחמד? כמה עיוור יכול להיות אדם? |
|
||||
|
||||
לא יודע. אני חושב שאי אפשר להיות יותר מ 100% עיוור. אבל אני לא מומחה. לפני שאתה מעיר לי על בעיות בהבנת הנקרא, שים לב להבדל בין אלו ששוללים את זכותה של ישראל להתקיים (ואף מוכנים לחיות בה כמיעוט) לבין אלו ששוללים אותה כמדינה יהודית-ציונית. האידיאולוגיה הציונית, שהיא אידיאולוגיה שמבצעת הדרה ואפליה לערבים בעצם מהותה, לא מקובלת גם על חלק מהיהודים, וההפתעה הגדולה שלי למקרא הנתונים הייתה שרוב הערבים מקבלים אותה. הניחושים שלך לא רלוונטים. הקשר בין האינתיפדה לבין ההזדהות של ערבים-ישראלים עם המדינה מורכב: מצד אחד, לרובם יש הזדהות ברמות שונות עם הפלשתינים בשטחים. מצד שני, רובם מעוניינים בזהות נפרדת מאלו שבשטחים, ונאבקים על כך, גם במחיר של ראיית הפלשתיני הלא-ישראלי כ"אחר" (אני מגובה בנתונים גם כאן. אין לי סבלנות להעתיק). לעניין זהות ראש הממשלה, השינוי קשור ליחס לאוכלוסייה הערבית בתוך ישראל ולאפשרות לפתור את הסכסוך הכולל. |
|
||||
|
||||
לגבי טענתך, כי רוב הערבים מקבלים את המדינה כמדינה יהודית-ציונית: א. אני לא חושב שזה נכון *כיום*, גם אם מצמצים זאת לתפיסה הפרקטית בלבד (ולא האידאולוגית). ב. אני לא חושב שזה נכון או היה נכון אי-פעם מצד התפיסה *האידיאולוגית*, להבדיל מהתפיסה הפרקטית (וההבדל ביניהם עצום ומהותי, בעיקר לטווח הבינוני-רחוק). מסתבר שעם בונוס אפשר להיות עיוור בלמעלה מ- 100%. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |