|
||||
|
||||
התופעה שתוארה למעלה של נטית העיתונאים להכניס תיאורים אישיים לחיהם היא לדעתי בגדר עצלנות. במקום לבזבז את זמנם של הקוראים על התיאור המפורט של אירועים חסרי ענין בחייהם עדיף היה להקדיש את המקום הזה לתחקירים נוספים על נושאים בעלי עניין אמיתי לציבור . אבל זה כנראה כבר בעולם אידיאלי . ואני בהחלט מבין שזה אכן קל יותר עבור העיתונאים ( אנשים שמשתכרים ברובם משכורת נמוכה ועובדים בעבודה שיש לה תדמית נמוכה באופן לא צודק בעיני הציבור ) לכתוב על דברים כאלה מדי פעם על מנת לחסוך בזמן ובמאמץ במקום לבצע עוד תחקיר, אבל זה אינו מצדיק את התפשטות התופעה. |
|
||||
|
||||
כאשר אני חושב על כך התופעה הזאת הזאת יש לה שורשים עוד בשנות השבעים או השמונים בתור מה שנקרא אז ה"ניו ג'ורנאליזם "שבו עיתונאי ביטא את דיעותיו האישיות הלא אוביקטיביות על כל דבר שזז . זה טוב ויפה וגם מעניין ( אני למשל אוהב לקרוא את הכתבות של רון מייברג מהסוג הזה ) אבל עד לשלב מסויים. זה כבר לא טוב ויפה ובכלל לא מעניין לקרוא את דיעותיו של עיתונאי על טקס לבישת הגרביים שלו בכל בוקר או על הפשטידה שהוא אוהב לאכול או על המריבות שלו עם אישתו. יש כאן קו מסויים כמובן שנחצה והשאלה היא מה חשוב ומה לא חשוב? תשובתי : מה שחשוב הוא מידע על נושא מסויים שהקורא יתקשה להשיג אותו באמצעיו שלו. אין להאשים את הבלוגרים בעניין,להם אף אחד לא משלם והם יכולים לכתוב ככל העולה על רוחם.זכותי כקורא להתלונן על כך שדבריהם של בלוגרים מסויימים אינם מעניינים אותי אבל כמובן דברי בעניין זה אינם נחשבים יותר מזה של כל קורא אחר. אבל העיתונאים זה כבר עינין אחר,להם משלמים כסף בעבור זה שיביאו דברים שהציבור לא יקבל אותם ממקורות אחרים . אני כקורא בעיתון שמשלם עליו כסף אינני מתפעל לקרוא בו דברי תפלות אישיים במקום תחקיר מעניין . |
|
||||
|
||||
אם סיגנון הכתיבה בעיתון לא מוצא חן בעיניך אז אל תקנה אותו. אתה מאלו שקונים עיתונים כדי להתעצבן על מה שכתוב בהם? |
|
||||
|
||||
לך יש זכות לדבר על תחקיר מעניין? מעניין מאוד. אני למשל זוכר איך נרדמת (!) במפגשים פגניים ואחר כך פרסמת "מאמרים" עליהם כאילו היית עסוק במהלכם בתחקיר נמרץ. אני זוכר איך הצגת את עצמך כעיתונאי מתעניין, גרמת לאנשים לפתוח את דלתותיהם בפניך, ובסופו של דבר ירקת בפרצופם, תוך הדגמת זלזול מוחלט בכל רעיון של אתיקה עיתונאית. ומאמרים במרכאות כמובן. לא יודע אם אפשר לקרוא לקשקושים הגזעניים והשטחיים שלך מאמרים. |
|
||||
|
||||
והיה לי דיון סוער על כך בפורום הפגאניות ששם תקפו אותי בטענות האלה ועניתי להם אחת לאחת . בסיכומו של דבר רוןב הטענות שהועלו היו בלשון המעטה מגוחכות . ואגב אף אחת מהן לא היגעה מהאנשים שאכן הוזכרו בכתבה. אדוני האייל הפגאני ( אגב אני חושב שאני יודע מי אתה אבל למה להסתיר את שמך ?) הכתבה שלי הייתה אובייקטיבית ולא ירקתי בפרצופו של אף אחד. יכול להיות שהיו אנשים שהתעצבנו שלא ראיינתי גם אותם אבל אי אפשר להכניס כל אחד לכתבה של כך וכך מילים. אולי בפעם הבאה. ולמי שלא יודע על מה המדובר ראו : |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |