בתשובה לאלכסנדר מאן, 09/04/01 21:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלום לך, דומני שהלוטרניות הינה מבוזרת ואוטונומית למדי, ולא אוכל לעשות מיפוי כל שהוא שלה, ובוודאי בתחום שאיני בקי בו לפרטיו. נראה שלרבים מהמאמינים, הן המדגישים את היסוד של אמונה ואהבה "לגול את עורלת הלב" כדברי אחד הנביאים המאוחרים, והן המדגישים את יסוד עבודת האל, אין קביעות אמפיריות מסויימות (כגון שתרח חי קרוב ל-1000 שנה) או קוסמולוגיות ואחרות הנוגדות את הידוע לנו, מהוות בעייה חריפה מדי. דברים רבים אינם נלקחים כמקור ידע חותך אודות המציאות האמפירית, אלא יותר כמטפורות, או כסיפורי מוסר השכל שליקחם בצידם וכד' או כדברים הבאים לסבר את האוזן העממית, בבחינת אגדות עממיות, כמו סיפורי החסידים למשל (גישה שהתחזקה מאז שפינוזה - שהיגיב בכך על המהפכה המדעית בת זמנו, ואפשרות תקיפת האמונה על ידי אתאיסטים בעלי אוריינטציה מדעית המנסים "לתפוס את התנ"ך במילה" כאסטרטגיה לערעור האמונה). בניגוד לגישה המדברת על שימוש ב-Double think אורוולי כדרך להתעלמות מסתירות, ניתן להציע את הגישה הרואה בקריאת התנ"ך התנעה של הקורא להתכוונות קוגניטיבית כלפי ריבוי רבדים (גישת הרב רובדיות הקוגניטיבית/רגשית), כלומר ראיית מה שלפנינו בריבוי מישורים הפונים להבנה היסטורית, לקריאה ורגשיות פואטית (כגון שיר השירים - האם תראה בכך קביעות אמפיריות?), להתראות והטפות מבוססות-מוסר, תכופות במבנים פואטיים מצד הנביאים (האם תראה בכך פרדיקציות מדעיות?) וכד'. רק בשביל להביא אנלוגיה מוכרת, רבים קראו את הומרוס באופן רב רבדי, אך רק היינריך שלימן בידל בכתוב את הרובד האורינטטיבי לחפירות ארכאולוגיות (כשם שיש המבדלים רובד הבנה דומה בסיפור נוח והתיבה, לקראת נסיונות לגלותה בהרי טורקיה.) מכיוון שאתה בא מגרמניה, סביר שגישת ביקורת התנ"ך שהחלה על ידי חוקרי תנ"ך גרמנים במאה ה-19 מוכרת לך במידת מה, וגם זה רובד קוגניטיבי נוסף הפונה לנטיית החקר המדעי שלנו ולשימוש במתודות מדעיות. ואשר להערתי אודות האם מרי, הרי שאיזה יסוד אנושי/מטפיזי היא מייצגת? כאדם שגדל בסביבה נוצרית הרי יסוד החסד (grace) וה-Compassion המיוצג כאן אינו זר לך, יש להניח. אבל יש לשים לב שזהו יסוד נוגד דטרמיניזם, כלומר הופעת משהוא לא צפוי, בניגוד כביכול לסדר סיבתי דטרמיניסטי חמור נוסח פסקל. ברור שיש כאן גם יסוד הנוגד גישות פרהדסטינציה נוסח קלווין. סביר שהמורפולוגיה או המבנה הלוגי של "חסד" מתיישב יותר עם הופעת מוטציות גינטיות לא צפויות או שינויים לא צפויים פרי אינטליגנציית-על או Fulguratio (בלטינית - התרחשות מעין הבזק המוליד דבר לא צפוי) המאפיין את התהליך היצירתי. דומה שיש משהו במורפולוגיה של דיטרמיניזם חמור או פרהדסטינציה שאינו כל כך קונסיסטנטי עם הופעת דברים לא צפויים בשרשרת סיבתית, ולכן המפנים מבנה כזה יטה יותר להתנגד לתורת האבולוציה, אינני יודע. בברכה, מיכאל הנווד |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שלום וברכה, שים לב כי אינך יכול לטעון משפט מאוד ספציפי כלפי כוון האמונה והמחשבה הלותרנית, ואחר כך להמשיך ולטעון ללא כל הינד עפעף כי הנושא מבוזר ואוטונומי למדי, וכי אינך בקי בו לפרטיו. זה פשוט בלתי אפשרי, במידה ומעוניין הינך כי דבריך ילקחו ברצינות כלשהי, ולאו דווקא כמהתלת זרם מחשבה יוליססיאני-אסוציאטיבי. לעיונך א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך, אכן, אפשר ולא דייקתי. כמובן, אשמח אם מישהו יוכל להצביע על קבוצות *מוגדרות* נוספות של לותרנים הדוחים את תורת האבולוציה (פרט לדחייתה עקב ליטרליות-יתר בקריאת המקרא). והלא פרוטסטנטים רבים מאד אינם מתנגדים לה. דומני שהאלטרנטיבה לליטראליות-יתר אינה המקרה ההפוך של פרשנות כבדה והרמנויטיקה, אלא יש כאן אולי רצף. שכן קיימת גם הפרגמטיקה של השימוש בשפה הטיבעית בנבדל משפת מחשב או שפה מוצרנת בלוגיקה מטימטית. (דבר האחראי לקשיים ביצירת תוכנית מחשב לתרגום של פיסקאות שלמות). אכן, יתכן וטעיתי וגם הטעיתי, בהיותי נחרץ מדי. בברכה, מיכאל |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |