|
||||
|
||||
מעבר לתשובות שנתנו לך בעלות הנטייה ה"כלכלית" יותר, אני אציין שבגירסה של הקפיטליזם הליברלי שאני מכיר, זכות-יסוד הקיימת היא זכותו של האדם לקניינו(ובהקשר הזה גם זכותו לקבוע מה יעשו עם קניינו אחרי מותו תופסת). לכן, אם ה"שאיפה" שלך שהזכרת לשוויון הזדמנויות מצדיקה גם נגיעה של החברה בקניינו הפרטי של האדם, זכות הקניין מנצחת את השאיפה בנוק-אאוט לפי התפיסה הליברלית. ההיתממות שאתה מדבר עליה אכן מפריעה לי, כי היא מופיעה אצל חלק מדוברי הליברליזם הכלכלי, שמדברים על שוויון-הזדמנויות, וכך באמת יוצרים את הסתירה שעליה אתה מדבר. אבל אם אני נשאר נאמן לתפיסתי על זכות הקניין של האדם כקודמת לכל, הרי שבוודאי שנושא שוויון ההזדמנויות לא יהיה הנושא המרכזי מבחינתי. ובנוסף לכל זה, כמו שכבר ענו לך בתשובות ה"כלכליות" יותר, הנתונים הכלכליים מהעולם מראים שכלכלה ליברלית יותר מביאה בטווח הרחוק ליותר סיכוי של בני השכבות החלשות להצליח. אבל אני חושב שהנקודה הנוגעת לזכות-הקניין היא הנקודה העיקרית לדון בה, כי עבור מי שלא מסכים לגביה, הדיונים על הדרך הכלכלית הנכונה להביא ל"שוויון" הם כבר טפלים. והתקשורת *לא מנסה בכלל* להציג את הנקודה הקריטית ההיא לדיון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |