בתשובה להלל הזקן, 20/03/04 17:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך הרוב ידע? נגיד שהמדינה עצרה אדם מסוים. מה יהיה המנגנון שבאמצעותו הרוב יכריע האם הוא זכאי לאזרחות או שצריך לשלול ממנו אותה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
באותה דרך, שבה מביע הרוב את דעתו כיום במשטר דמוקרטי. לאן אתה חותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כל פעם שיעצרו אדם באשמה של איום אפשרי על המדינה, יערכו בחירות בין כל האזרחים לקבוע האם הוא אשם? אני מנסה להשאר בגבולות הדיון למעלה, ולהבין כיצד לדעתך יעבוד המכאניזם של מעצר מנהלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה יותר פשוט: כמו היום רק עם שינוי ההגדרות בחקיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסמכות, כיום, להוצאת צו מעצר מנהלי מוקנית לשר הבטחון (ולרמטכ''ל - לזמן קצר ומוגבל) אם יש להם ''יסוד סביר להניח שטעמי בטחון המדינה או בטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר''. כל שנדרש הוא לשנות הגדרה זו, כך שסמכות המעצר המנהלי תוגבל ל''אוייב''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסקרן אותי מה דעתך על התסריט הבא: הרמטכ"ל או שר הביטחון חושבים שמר פדרמן הוא "אוייב" במובן זה שמעשיו יביאו, בסופו של דבר, למדינה דו-לאומית, ולכן לא יהודית. זה לא משנה שאתה אולי לא חושב כך, אבל הם יחשבו כך. אם זה לא יקרה תחת שר הביטחון הזה, אז יהיה עוד שר ביטחון מהשמאל, הם הרי מתחלפים כל כמה שנים. האם אז יהיה לגיטימי בעיניך לעצור מנהלית את מר פ.? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרכיב חשוב יותר של כל מעשה/מחדל 'פסולים' צריך להיות יסוד *הכוונה* ולא *התוצאה*. על כן, מי *שמתכוון*, במעשיו (ובמחדליו) להביא להכחדתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית או כמדינה דמוקרטית - הרי הוא 'אוייב', ויש לנהוג בו כפי שנוהגים באוייב. ואין זה משנה אם מדובר ביהודי או בערבי. אם כי, עליי להודות, כי להשקפתי - כיהודי לאומי - מי שמתכוון 'רק' להחליף את המשטר הדמוקרטי במשטר אחר (משטר של ההלכה, למשל), אך מכיר במדינת ישראל כמדינת יהודית/העם היהודי, הריהו אוייב 'קטן' יותר בעיניי מזה שמבקש להשאיר את המשטר הדמוקרטי אך אינו מוכן להכיר במדינה כמדינה יהודית/העם היהודי. עניין של השקפה מוסרית, נדמה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כל הרעיון של המעצר המנהלי הוא למנוע מהאדם להזיק למדינה. מה הרעיון לעניין זה לשים דגש על הכוונה? יותר מזה, אם לא מדובר רק על מעשיו של האדם, מה הרעיון לתת דווקא לשר הביטחון לשפוט כוונות? אתה חושב שמר מופז מוכשר לכך יותר מכל פסיכולוג מצוי? לעניין הפסקה השנייה - מר פדרמן, לדעת חלקים בשמאל ובימין (כמו מר אולמרט), תורם במעשיו להפיכת ישראל למדינה לא יהודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהסיבות שהעלית ומסיבות נוספות יש ביקורת רבה, מימין ומסמול, על סמכות המעצר המנהלי. אכן, הכלל הוא שיש להוכיח בראיות למעלה מכל ספק סביר אשמתו של אדם, וסמכות המעצר המנהלי הינה חריג לכלל (הרי אילו היו ראיות כאמור לאשמתו - מן הסתם היה מואשם בפלילים ככל עברין). לכן, באיזון שבין הרצון לשמור ערכי הדמוקרטיה ובין הרצון לשמור על קיומה של המדינה - הן במדינה יהודית והן כמדינה דמוקרטית - ראוי, לדעתי, לצמצם את סמכות המעצר המנהלי להקשר הבטחוני בלבד ולאוייבים בלבד. ולגבי פדרמן - שוב, לדעתי, העובדה שבמעשיו הוא תורם להפיכת המדינה למדינה 'לא יהודית' (והתשובה לשאלה מהי 'מדינה יהודית' ומהו מותר ואסור במסגרת הרצון לשנות את אופיה, הינה לגמרי לא פשוטה, כשלעצמה), כתוצאה, אין לה חשיבות בהקשר הנדון אם הוא אינו *מתכוון* להשיג במעשיו מטרה זו. אני דווקא סבור, שהוא רוצה, במעשיו, לחזק את המדינה כמדינה יהודית, אם כי ספק בעיני אם חשוב לו שהיא גם תשמור את משטרה הדמוקרטי. ל'כוונה' יש ערך חשוב מאד, בעיני, משום שזהו - לדעתי - יסוד היסודות בבסיס הפסלות של כל התנהגות אסורה. אני מניח, שלא תרצה להעניש את חברך על כך שבמהלך נסיון להרוג זבוב סתר לך ושבר לך שן, בשוגג, בעוד שבהחלט תרצה להעניש אדם שסתר לך קלות מתוך כוונה לפגוע בך. אבל אולי אני טועה ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי באיזה אופן התגובה שלך עונה לשאלות שהעליתי. אתה טוען שראוי ליישם את המעצר המנהלי בשני תנאים: בהקשר הביטחוני, ולאוייבים בלבד. ההגדרה של אוייב היא איום על המדינה (אופייה היהודי-דמוקרטי). שר ביטחון מהשמאל בהחלט יכול לחשוב שפדרמן מהווה איום כזה. ההקשר הביטחוני קיים רק בעניין *תוצאות*. כוונות אינן משפיעות על ביטחון המדינה. אני לא רואה היכן נכנס כאן המישתנה "כוונות". מקובל עליך (ע"פ התנאים שהצבת) שמעצר כזה אינו עונש, אלא דרך להגן על המדינה. אם כן, למה לא לעצור את מר פדרמן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שאני מתערבת, אבל לפי הקריטריונים הללו שר ביטחון מהימין היה צריך לאסור במיידי את כל מי שתמך בתהליך אוסלו שלפי דעת רבים מאוד, ועם הוכחות טובות בשטח, מהווה סכנה למדינה. מדרך חשיבה כזאת, יוצא שפשוט אין פוליטיקה, לא יכול להיות ויכוח פוליטי, אלא הכל- גם מימין וגם משמאל זה "איום על המדינה", ותמיד לגיטימי להשליך לכלא את מי שחושב אחרת ממני. לפיכך ברור שההגדרה של אוייב אינה "מי שיכול להזיק או לאיים על המדינה לפי דעה פוליטית זו או אחרת", אלא מי שרוצה בהשמדתה של מדינת ישראל, או מתכוון לפגוע פיזית באזרחיה. רק כלפי אלו מותר, במשורה, להשתמש בכלי של מעצר מנהלי. אלו שרוצים לשנות את אופיה של המדינה הם פוליטיקאים. והויכוח אתם צריך להיות פוליטי ו/או חקיקתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בודאי לא תומך ברעיונות של מר הזקן, רק מנסה להבינם. בעיניי, כמו בעיניי כותבים אחרים מעליי, כל רעיון המעצר המנהלי פסול מעיקרו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |