בתשובה לחזי, 19/03/04 14:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. נכון, זו דעתך. לכל אחד יש דעות שונות בתחום הזה, ולכן חורה לי שאנשים מנכסים את ה"חברתיות" ועל כן בשורה התחתונה, את התכנון הכלכלי שמטרתו להיטיב עם כולם, רק לדרכי הפעולה של מרצ. 2. ועכשיו היא תמות מרעב ברחוב? 3. אתה דיברת על "מה היא תיתן לילדים לאכול". אם יש לה מה לתת לילדים לאכול ממילא, מה טוב. אם אין, אתה הוא זה שמדבר על אנשים שמתים מרעב. אני הבאתי את הדוגמא הזו בתור דרך להבהיר את העמדה העקרונית שלי, גם במקרים קיצוניים. אתה לתומך דיברת על כמה מרצ נחמדים לעניים, אבל בלי להראות שהם באמת משפרים בטווח הארוך את מצבם של העניים, אלא רק שהם מחוקקים "הרבה חוקים חברתיים" - יותר מכל אחד אחר בכנסת. דהיינו, הכמות קובעת, ולא סתם הכמות, אלא הכמות של ה"חוקיים חברתיים", שעל פי גישתך נתפסים אקסיומטית כדבר טוב. נגד התפיסה האקסיומטית הזו יצאתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. טוב, מרצ היא מפלגה סוציאל-דמוקרטית, ובאופן מסורתי תומכי הגישה הזו נוטים יותר לעזרה לעובדים ולשכבות החלשות, מאשר מפלגות אחרות, ליברליות, שדואגות יותר לבעלי ההון. שוב, אני לא כלכלן, אבל החלוקה הזו נכונה, לא רק בישראל, נכון? האם הפועלים הפשוטים בכל העולם, שמצביעים למפלגות הסוציאליסטיות, בעצם עושים טעות חמורה ומביאים להרעת מצבם? מרגרט ת'אצ'ר, רונלד רייגן, סילביו ברלוסקוני, הלמוט קוהל; כולם בני מפלגות הימין, פחות או יותר, וכולם ייזכרו לעד בספרי ההיסטוריה כאלו שנלחמו בעובדים ובעניים ובהחלט הרעו את מצבם (גם אם התכוונו לטוב). לפיכך עליך לסלוח לי כשאני מנכס למרצ את ה"חברתיות". 2. אני לא רוצה לומר משהו כמו "נסה אתה לחיות מהקצבה, נראה אותך". חיי העניים קשים, גם אם הם לא מתים מרעב. אתה ודאי יודע זאת. אני לא באמת סבור שהכמות קובעת. פשוט, בתור לא-כלכלן, כמות החוקים היא המדד הברור לי ביותר. התכוונתי לומר שמרצ תמיד עשתה יותר מאחרים למען העניים, וההוכחה לכך (שאין לי) היא לא בהכרח במספר החוקים, כמובן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |