|
||||
|
||||
הלינק שהבאת לא ברור במיוחד. נומרוס קלאוזוס הוא *סוג* של אפליה מתקנת (או "העדפה מתקנת" או affirmative action באמריקנית). הוא לא הסוג היחיד (ניתן להעדיף מועמדים ממיעוט מסוים גם ללא קביעת "מכסות" מוגדרות. בלי להיכנס לויכוח האם "העדפה מתקנת" היא מוסרית או יעילה, להפוך כל מקרה של יישום שלה ל"נומרוס קלאוזוס" זו דמגוגיה. הדוגמא שהבאת, אגב, מראה יפה שהשימוש הבעייתי ב"נומרוס קלאוזוס" הוא כשהוא מופנה כלפי מיעוט. |
|
||||
|
||||
אני מקבל את ההערה שלך. אכן נומרוס קלאוזוס אינו זהה לאפליה מתקנת, אלא הוא טכניקה מסויימת (ובעיני, הבזויה ביותר) של "אפליה מתקנת". (מכאן, ברורה דעתי לגבי אפליה בכלל) זה עדיין לא סותר את מה שאמרתי. נומרוס קלאוזוס הוא פסול בין אם הוא מכוון כלפי המיעוט או כלפי הרוב. אפליה כלפי בני הרוב (מה שנקרא בשיחדש "אפליה מתקנת")היא פסולה משתי נקודות מבט: א. מבחינת המועמד הספציפי (בן הרוב), הוא מופלה לרעה שכן הוא אינו מתקבל למשרה שמגיעה לו על פי כישוריו. ב. מבחינת החברה, נגרם נזק, מכיון שנבחרים אנשים פחות מתאימים למשרה. האם יש הבדל בין שני המקרים ההיפותטיים הבאים? א. הנהלת ה NBA מבחינה כי שיעור השחורים בקבוצות גבוה הרבה מעבר לשיעורם באוכלוסיה, ועל כן מחייבת קבוצות לעמוד במכסת מקסימום של שחקנים כהי עור. ב. כנ"ל עם ליגת הNHL (הוקי) ושחקנים לבנים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |