|
||||
|
||||
מוזר שבחרת להראות את יחודו של האדם דווקא תוך שימוש באי יכולת הפרימטים להתבטא ולהבחין בין מבנים תחביריים דומים, שכן באותה תופעה בדיוק תוכל לצפות גם בבני האדם. כאשר אנשים לומדים שפה חדשה, בה הדרך לחבר בין שם עצם לתואר השם הפוכה מהשפה(או השפות) אותם הם כבר יודעים, טעויות מהסוג הנ''ל נפוצות למדי. |
|
||||
|
||||
נו, אבל ברור שאם תדירות השגיאות במקרה זה בשפה חדשה בנוכחות שפת אם עולה על מספר השגיאות בצרוף הנ''ל בשפת האם בלבד (אצל בעלי נתונים דומים), הרי הדבר דווקא מעיד על נוכחות כלל צרוף תחבירי, הפועל לחולל שגיאות במקרה של היפוך הכלל. מכיוון שקופים ''אדישים'' לכללי צרוף תחביריים, סביר שלא נצפה בעליה ניכרת (ואיני כותב ''משמעותית סטטיסטית'')במספר שגיאות הצרוף במקרה של היפוך-הכלל (ואימון בכלל החדש) גם אם אומנו מסיבית בכלל המקורי. |
|
||||
|
||||
כלב - למשל - נולד עם התכונה הגנטית לשבת כשמורים לו "שב!"? כדאי שתספר את זה לשלי. בהרבה מן המינים ישנה התפתחות אינדיוידואליסיטית שלא במסגרת גנטית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |