|
אלכס ידידי,
חלילה לי מלרמוז כי רעיון ההפרדה בכללותו הינו גזעני; כל שטענתי הוא כי קבוצות רדיקליות התומכות ברעיון זה בתצורתו הקיצונית ביותר (הכוללת לרוב טרנספר שלא-מרצון, אמצעים מחפירים של הרעבה ועינוי קבוצתי, חיבה מופגנת למלחמה, קריאה ברורה לרצח-עם וכן הלאה), נגועות על-פי-רוב בתופעת הגזענות הבזויה.
אינני מכיר את טענותיו הספציפיות של ירון בנבנישתי (היכן הוא מפרסם את רעיונותיו? אשמח לקראם), אך בהחלט אינני מסכים עם הטענה שפירוד הוא בלתי-אפשרי או בלתי-יישים, אני פשוט טוען כי זהו איננו הפיתרון היציב, ההגון והדמוקרטי ביותר שניתן להעלות על הדעת למצב הביש בו תושבי כלל האזור נתונים.
הדוגמאות שאתה מביא (אבנרי וקלר) מדגישות ביתר-שאת כי המחלוקת איננה מתבצעת לאורך קו-השבר הידוע של ימין ושמאל, אלא לפי קו שבר אחר לחלוטין - קו אשר עליו כבר נכתב ופורט רבות על גבי דפים אלו, ואשר ניתן להוסיף ולהגיד עליו כי מצידו האחד ניצבים בעלי תפיסות "ציוניות" רומנטיות-לאומניות ובצידו האחר תפיסות פוסט- ואף אנטי- ציוניות, המאפשרות התנתקות מדוגמות העבר ובחינה מחודשת של אופייה הרצוי של מדינת ישראל כגוף דמוקרטי ריבוני ושל יחסיה על הסובבים אותה.
|
|