 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאמר מעניין. הספרים האלה קיימים מהסיבה הפשוטה - יש להם ביקוש. תשובות בנוסח הדיכוטומיה - זה לעולם היש וזה לעולם האמונה - לרוב אינן תשובות מספקות את הנער הדתי המתבגר. נער דתי עם בסיס אמוני חזק מאוד, ישרוד לרוב את שלב ההתבגרות גם אם הוא משואלי השאלות - וזאת מבלי צורך בהוכחות מדעיות כמשענת לאמונה. הספרים הללו עוזרים לדתיים עם בסיס אמוני חלש יותר. נערים שחייבים לפתור את הדיסוננס איכשהו. אתה תטען שאין דיסוננס כיוון שאלו שני עולמות שונים, ובאמת כך יפתרו עצמם אותם נערים באם לא תהיה בידם תשובה מדעית מספקת לכל דבר ועניין. האפולוגטיקה מתבקשת מכיוון שאתה מותקף מכל עבר וחייו להשיב לאותם אלו המתקיפים אותך. מה גם שתשובות המתבססות על עניין האמוני בלבד נתקלות בעיקום האף אצל הצד הלא מאמין. אתם פוטרים כל דבר - כך מתריסים - על ידי הרפליקה של "אני מאמין וגו"'. על כן לשאלתך, אני *מניח* - יען כי אין אני נקודה שחורה במוחם הקודח - שאין הם חושבים שהם עושים שרות רע לנוער הדתי. להיפך. הם מציידים אותו במוכנות לקראת הוויכוח עם העולם הלא מאמין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על שני עולמות, היש והאמונה. כמו כן הגדרת סיטואציה בה נער מאמין ''ישרוד'' (כך) את שלב השאלות בחייו, משמע הסיכון הוא להחלשת האמונה ומכאן ההבחנה שפריקת עול האמונה היא גלישה מטה לשלב נחות יותר בסולם הערכי. מכאן, אם מתקיימת הדיכוטומיה, האם ניתן להיסתכל על התופעה מנקודת מבטו של הנער החופשי ולאמר שאם בשלב השאלות שלו מתערער בו דבר מה והוא מבצע תשובה (היינו, מקבל עליו עול מיצוות ונהפך למאמין), הרי גם הוא יורד במדרגות הערכיות ולא עולה בהן כפי כל מחזיר בתשובה (מכל דת) מנסה לצייר את הצעד הזה. משמע ''לראות את האור'' איננו כמובן ערך בסולם אובייקטיבי אלא כלי שיווקי-תעמולתי בידי הממסד הדתי - משום שהמדע מבטיח אך ורק חוסר וודאות הולך וגןבר. ההסתיגות היחידה שלי היא שיכולה להיות משמעות ל-''הארה'' רק במובן פרטי - היינו אם האדם הפרטי מרגיש שלם יותר עם עצמו, מי אני שאבוא לסתור זאת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |